חיי נמטודה הוארכו פי 2
25 בOctober 2002 מאת גל ברקמדענים הצליחו להאריך חיי נמטודה פי 2, ללא תופעות הלוואי שנצפו בפעמים הקודמות שנעשה הניסוי. המשך »
מדענים הצליחו להאריך חיי נמטודה פי 2, ללא תופעות הלוואי שנצפו בפעמים הקודמות שנעשה הניסוי. המשך »
השימוש בחומר הפולט קרינה רדיואקטיבית, כדי ליצור חשמל, אינו חדש. למעשה, ארה“ב ואולי מספר מדינות מערביות נוספות, מסייעות כרגע באיתור כמה גנרטורים ישנים, הפועלים בשיטה זו, באיזורי בריה“מ לשעבר (אממממ…. כן…. לא ההקשר המשמח ביותר ).
הרעיון בשימוש בחומרים כאלה הוא שימוש בקרינה הנפלטת, שהיא למעשה חלקיקים טעונים, כדי לטעון מוליכים באותה הסוללה, שיהוו את ההדק החיובי והשלילי שלה.
זהו רעיון פשוט, אולם פעמים רבות, הרעיון (שמקורו בשנות השישים) לא יושם, אלא בסביבה מאוד בטוחה, בשל החשש הבטיחותי הקיים במקרים כאלה. בנוסף, מערכות כאלו שימשו (ומשמשים) במקרים שנדרשת תפוקת חשמל נמוכה בלבד.
סוללה חדשה, שהומצאה בארה“ב, בה משתמשים בניקל-63, חומר בעל מחצית חיים (הזמן בו לוקח לחצי מהחומר לעבור התפרקות גרעינית) של 100 שנה, מאפשרת להפיק מתחים גבוהים, יחסית לגודלה (מדובר עדיין, רק על מיליוואטים בודדים) ובמשך שנים רבות. המשך »
ההנחה הרווחת בין ההסטוריונים, לגבי צמיחת ונפילת אוכלוסיות רבות בעולם, נובעת מתנאי הסביבה: ככל שיש יותר מזון, להספיק ליותר אנשים, כך האוכלוסיה משגשגת. כאשר יש מחסור (או שיש פיצוץ אוכלוסין מכל סיבה שהיא) יהיה רעב, התמותה תעלה, והאוכלוסיה תפחת.
אלו הן השערות שלא ניתן ממש להוכיח בשום צורה, אולם צוות מדענים הראה ששימוש בסימולציה יכל לעזור בנושא. המשך »
אסטרונומים גילו את העצם הגדול ביותר, שהתגלה מאז 1930 (גילוי פלוטו), במערכת השמש. העצם, המכונה Quauar (תסלחו לי שאני לא מנסה לרשום בעברית :) ) נמצא בחגורת קוויפר, איזור הנמצא מעבר למסלול של נפטון, ובו נמצאים עצמים רבים המפוזרים על פני שטחים נרחבים. קוטרו של העצם הוא כ-1250 ק“מ, והרכבו, כך משוער, כולל קרח בכמות גדולה. המשך »
תחום הגנטיקה מתקדם בצעדים ענקיים. אמנם הוא עדיין בראשיתו, אולם כבר ניתן לראות תוצאות ממשיות למאמצים המחקריים, והיד עוד נטויה. אבל תחום זה, מעלה גם שאלות מוסריות לא מועטות. האם לשבט אדם או לא, הוא כרגע הנושא הבוער. זהו הנושא שנמצא בראש סדר העדיפויות, כמובן, בנוגע לאתיקה במחקר גנטי, אולם זה לא היחיד. המשך »
שיגור מעבורת החלל הבא, המתוכנן להערך ביום רביעי הקרוב, ילווה הפעם בזוית צילום חדשה, שלא נוסתה עד כה בצילום שיגור מעבורות החלל. המצלמה שתלווה את שידור השיגור, תוצב על מיכל הדלק של המעבורת, ומכוונת כלפי מטה, כך שניתן יהיה לראות את הקרקע המתרחקת, ואת חלקו הגדול של השיגור, מכיוונה של המעבורת.
בהזדמנות זו, החלטתי לכתוב קצת על רכיבי מעבורת החלל העיקריים בשיגור, ותפקידם. המשך »