גנטיקה מסחרית. האם זה העתיד?
מאת גל ברקתחום הגנטיקה מתקדם בצעדים ענקיים. אמנם הוא עדיין בראשיתו, אולם כבר ניתן לראות תוצאות ממשיות למאמצים המחקריים, והיד עוד נטויה. אבל תחום זה, מעלה גם שאלות מוסריות לא מועטות. האם לשבט אדם או לא, הוא כרגע הנושא הבוער. זהו הנושא שנמצא בראש סדר העדיפויות, כמובן, בנוגע לאתיקה במחקר גנטי, אולם זה לא היחיד.
כיום עוד קשה לשער, איך ניתן יהיה להשתמש בגנום של כל אחד מאיתנו, בצורה מסחרית. אולם כבר יש מספר דוגמאות, שמעלות דאגה אצל אנשים מסויימים, ואחרים דווקא רואים בהם הזדמנויות עסקיות.
כבר כיום ניתן לדעת על סיכון מסויים של אנשים, ללקות במחלות מסויימות, עפ“י הגנים שלהם. דבר זה, ללא ספק, ישתכלל עם הזמן, ויכל לשמש, למשל, את חברות הביטוח, כדי לבחור את מי הן מבטחות, ומה התשלום הנדרש. כביכול חדירה לפרטיות, ודבר שאינו רצוי, אך יש אנשים שאומרים שלמעשה זה מה שהחברות עושות עכשיו, כשדורשות מאנשים בגילאים גבוהים יותר לשלם על ביטוח בריאות, או מאנשים צעירים לשלם יותר על ביטוח רכב. זהו סינון שיאפשר לחברות הביטוח להקטין ולחשב יותר טוב את הנזקים, ולאפשר רק לאנשים בסיכון גבוה לשלם יותר, וכמובן, להקטין את הסיכון ואת העלות, לחברות הביטוח עצמן.
מי שירוויח, הם האנשים בעלי הגנום ה“טוב יותר“… הם יצטרכו לשלם פחות. ולכן, אין שום סיבה, שהם לא ידחפו לטובת העניין…. להיפך. וכאן עולה השאלה העיקרית: אם לאנשים שיש גנום יותר ”טוב“ יהיה, כלכלית, יותר טוב בחיים (בריאותית, ואולי בעוד צורות), האם לא ינסו ”להשביח“ את המין האנושי?
אני לא מדבר על איזו ”השבחה“ מתוכננת ע“י השלטונות, או מדיניות ילודה (למרות שיש מדינות, בהן אני רואה את זה כאפשרי), אלא רצון של הורים ש“הילדים שלי יהיו הכי טובים“. כבר כיום קיימת טכנולוגיה המאפשרת לבדוק עוברים, האם הם סובלים ממומים שונים, ואם כן, ישנה אפשרות להפיל את הולד. גם זה, ללא ספק, ישתכלל.
מחקרים חדשים מראים קשר בין תכונות רבות, אפילו פסיכולוגיות, לתכונות הגנטיות של אותו אדם. לא מזמן, התפרסם מחקר המראה קשר בין גן מסויים, לאלימות. אגב, בבריטניה כבר ניסו להשתמש במחקר הזה, כהגנה במשפט, בדומה להגנה של אי-שפיות, בה אומרים שהאדם אינו אחראי על מעשיו (באותו משפט, הטיעון נדחה). זוהי עוד צורה שבה חייו של אדם (או ההורים המגדלים אותו) יכולים להיות מושפעים לטובה (או אולי לא?) מ“תכנון“ גנטי. כמובן, אם אותו אדם מתאים יותר, במראהו לסטנדרט היופי, יש לו סיכוי יותר טוב למצא בן או בת זוג… ואולי אפשר לשפר גם את כושר החשיבה? ובכלל, מי שלא ידאג שהילד שלו יהיה הכי ”מושבח“ גנטית שאפשר, יגרום לילדיו להיות פחות מוצלחים, יחסית לאחרים, והם אולי לא יוכלו לדאוג לילדיהם באותה הצורה…
אז למה שהורים לא יתנו, או ירצו לתת, את היתרונות האלו לילדיהם? היכן עובר הקו המפריד בין ”מחלה“ שצריך להשתמש באמצעים גנטיים כדי לרפאה (אלימות, למשל, היא מחלה?) לבין ה“אסור“?
ולמה שיהיה לי אסור, למשל, לקבוע את צבע העיניים, צבע השיער ומינו של ילדי? למה שזה יפריע למישהו?
האם יכל להיות שכפי שאנו מקבלים כיום כמובן מאליו, שנתונים עלינו נמצאים בעשרות מאגרי נתונים ברחבי המדינה והעולם, ומשמשים לצרכים מסחריים (דבר שנראה לפני שנים ספורות, כהתגשמות האסון של החדירה לפרטיות), כך גם נתייחס לשימוש, ואולי גם עיצוב, של הגנום בעתיד?
אישית, אני חושב שהתוצאה הזו אינה רצויה, אבל קשה לי לראות כיצד היא נמנעת… גם לא ע“י יצירת חוקים מגבילים.
