בלוג לנושאי מדע scienceblog.galbarak.co.il

נכתב במקור כתשובה לשאלה שנשאלה בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע בפרש. העיסוק הוא בשאלה שבכותרת ובסיווג של סוגי השפעת השונים, בהקשר של המאמר הזה (שמומלץ לקרא כרקע לשאלה).

אחד הסיווגים של נגיפי השפעת, שרובנו כבר מכירים מהעתונות, מבוצע ע“י התייחסות לשני חלבונים הנמצאים על מעטפת תא השפעת: המגלוטינין (H) וניורומינידאז (N). חלבונים אלו משמשים את המערכת החיסונית שלנו לזיהוי הנגיף, אולם הם גם משתנים באופן תכוף ולכן בעצם כאשר אנו חולים בשפעת, איננו מתחסנים מפני כל מחלות השפעת בעתיד. ישנם לא מעט כאלו (ועוד יותר, צירופים). מדוע מתרכזים כיום כל כך ב- H5N1? ואיך זה שדווקא נגיף זה, שאינו משתנה (נשאר H5N1) בעופות, הוא זה שמדאיג אותנו?

(more…)

נגד רוב המחלות מספיק להתחסן פעם אחת, והחיסון מספיק לכל החיים. מערכת החיסון מצליחה לזהות במהירות את גורמי המחלה המוכרים, ולהדבירם עוד לפני שאנו מרגישים בכך.
מהבחינה הזו, מחלת השפעת היא מחלה ”חמקנית“. (more…)

הדקה האחרונה של 2005 תכיל 61 שניות, במקום ה-60 הרגילות. מדוע (וכמה) זה קורה? (more…)

בחברת פירלי האיטלקית מאמינים שחלק מהסיבה שתורת היחסות הפרטית נחשבת לדבר מסובך כל-כך אצל אנשים שאינם מדענים נובע חלקית מכשל בתקשורת בין הפיזיקאים לבין ה“אדם ברחוב“.
במסגרת שנת הפיזיקה העולמית, החליטו בחברה להציב אתגר ”אתגר היחסות של פירלי“ (Pirelli Relativity Challenge), שהזוכה בו יקבל סכום של 25,000 יורו. האתגר: להסביר את תורת היחסות הפרטית ב- 5 דקות. (more…)

כשהעלתי את השאלה הזו בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע בפרש, קיבלתי המון תשובות: זה ידע, זה מציאת ביטויים מתמטיים לתיאור תופעות, ועוד. (more…)

אחד מכלי העזר הארכיאולוגים המודרניים החשובים הוא תיארוך הפחמן. התיארוך מאפשר לקבל בקירוב גילו של חומר שהיה בעבר חי (או צומח), ומכך להסיק על גיל המקום שאותו בודקים. אבל איך זה עובד? (more…)

במשך לא מעט שנים, האמונה הרווחת היתה שחיים יכולים להתקיים רק במקומות ומצבים מאד מיוחדים, כמו זה הקיים על פני כדור הארץ או בשכבות העליונות של הימים והאוקיינוסים. (more…)