בלוג לנושאי מדע scienceblog.galbarak.co.il

נגד רוב המחלות מספיק להתחסן פעם אחת, והחיסון מספיק לכל החיים. מערכת החיסון מצליחה לזהות במהירות את גורמי המחלה המוכרים, ולהדבירם עוד לפני שאנו מרגישים בכך.
מהבחינה הזו, מחלת השפעת היא מחלה ”חמקנית“. למרות שאנחנו מתחסנים, או חולים בה, כמעט מידי שנה, כבר בשנה הבאה היא מצליחה לחזור ולהדביק מחדש חלק ניכר מהאוכלוסיה.

הסיבה לכך היא שהנגיף מצליח לשנות את מראהו כל הזמן.
מערכת החיסון שלנו מזהה גורמי מחלות באמצעות מולקולות החומר שנמצאות על מעטפת הנגיף. במקרה של נגיפי השפעת, קיימים שני חלבונים על המעטפת, המגלוטינין שסימונו H וניורומינידז שסימנו N , שמשתנים בתדירות מאד גבוהה. בגלל השינויים הללו, מערכת החיסון צריכה ללמוד כל הזמן לזהות את נגיפי השפעת מחדש.

המנגנון הזה כל-כך קריטי להתפתחות והתפשטות המחלה, שנהוג להשתמש בסימון החלבונים האלו כחלק מהשם של וירוסי השפעת.
אחד הוירוסים האלו, H5N1 גורם לחששות רבים בקהילה המדעית: זהו נגיף שפעת שכיום לא מותאם למעבר בין בני אדם, אולם כבר קיימות מוטציות שמאפשרות לו להדביק בני אדם שבאים במגע עם העופות החולים. כאשר הוא מדביק בני אדם, הוירוס קטלני יחסית לרוב וירוסי השפעת.

וכאן טמונה הבעיה: הוירוס מסוכן במיוחד לבני אדם, ובכל זאת, הוא מצליח לשרוד ואף לשגשג, למרות כל הפעולות להשמדתו בשנים האחרונות. העובדה שהנגיף מצליח לשרוד במשך הרבה זמן, מקילה על הנגיפים להתפתח אבולוציונית, ולהתאים את עצמם ללהדבקת בעלי חיים נוספים. מחקרים כבר הראו ששפעת העופות ”משתפרת“ בהדבקת יונקים, וזאת כנראה בשל היכולת של הנגיף להדביק חזירים, ומעבר הנגיף בין עופות לחזירים במקומות בהם הם נמצאים ביחד.

עם התרבות ההדבקות של בני האדם, מתגבר החשש שהנגיף יעבור מוטציה משמעותית בבת אחת, ויותאם למעבר מהיר בבני אדם. אם אדם יחלה הן בשפעת העופות H5N1 ובמקביל במחלת שפעת ”רגילה“, יתאפשר לשני זני הנגיפים להחליף ביניהם חומר גנטי, וליצור וירוס עם התכונות המועילות (לוירוס) שבשני הזנים: מצד אחד יכולת לקפוץ בקלות בין בני אדם, ומצד שני היכולות הקטלניות של נגיף שפעת העופות.

ברומניה כבר התחילו בחיסון חלק משמעותי של האוכלוסיה מפני שפעת רגילה, במטרה למנוע מקרים כאלו. אולם במדינות אחרות שהן נמצא הנגיף דרך קבע כבר זמן רב, כמו ויאטנאם או קמבודיה, הרבה יותר קשה למערכת הבריאות המקומית להתמודד עם הסיכונים.

צורה אחרת בה יכל להווצר נגיף בעל תכונות המתאימות ליצירת מגיפה, הוא הצטברות איטית של מוטציות, שיכולות ביחד לשנות את הנגיף באופן משמעותי. מנתונים שהתפרסמו במחקר חדש, שבו נוצר בהנדסה גנטית ונחקר נגיף השפעת הקטלני שאחראי למגיפה בעולמית מ- 1918, מסיקים כי דווקא דבר זה הוא שאיפשר לנגיפים להתפתח לצורה מסוכנת כל-כך. עם מעבר הזמן, והתפתחות דורות חדשים של הנגיפים, גם אפשרות זו נראית רלוונטית למדענים.

על דרך התפשטות המחלה עדיין קיימת מחלוקת. מאחר ועופות מתים לא נודדים, רבים מעריכים כי דרך ההתפשטות העיקרית של המחלה היא באמצעות מסחר בעופות. אולם העדויות האחרונות על התפשטות מהירה של המחלה מאסיה לאירופה, תוך מתאם לתקופת הנדידה, מתחילות להטות את הכף לטובת הטוענים כי קיימים מספיק עופות שיכולים לנדוד למרות המחלה, והם אלו שאחראים על הפצתה בעולם.
האפשרות שעופות נודדים מעבירים את המחלה, מדאיגה במיוחד באיזורים המשמשים כצמתים למעבר העופות בין היבשות, כמו ישראל.

בעוד שהחוקרים ממשיכים לגלות דברים מהותיים חדשים על הנגיף ועל השינויים בו, יצירת חיסון ויכולת ייצור החיסונים מתעכבת באופן משמעותי. הסיבה העיקרית היא השקעת כספים מועטה. חברות התרופות המסחריות מתקשות להוציא כספים כאשר התמורה אינה מובטחת. בו בזמן, ממשלות בעולם גם מתקשות להוציא כספים ולהשקיע במחקר כ“ביטוח“, כאשר הסכנה אינה מיידית.

עם התפשטות שפעת העופות לאירופה, ישנם ניצנים של שינוי. באיחוד האירופאי, וגם בארה“ב הנושא התחיל לעלות על סדר היום של הפוליטיקאים.
יכולת יצור מלאה של חיסון נגד נגיפי שפעת העופות, חיסון שיספיק למדינות רבות, עדיין רחוק מאד. אולם ההתעוררות בעולם מספקת תקווה.

האם בסופו של דבר בעתיד יגידו ש“זה היה אסון שניתן היה למנוע“ או ”אסון שנמנע בעזרת המדע“? את זה עדיין מוקדם לקבוע.

עוד על שפעת העופות ועל המשמעויות האפשריות של התפשטות המחלה, תוכלו לקרא במספר כתבות שכתבתי בעבר על הנושא.
בנוסף, קיים אתר מקיף ומעניין שהקים ד“ר נתי אלקין, העוסק בתחלואת עופות באופן כללי, ומביא עדכונים הסברים מאמרים ומידע רב גם על שפעת העופות H5N1. באתר, שמידע רב בו מופיע בעברית, ניתן לקרא עדכונים גם על העיסוק בנושא בארץ, דבר שחסר ברוב המקורות האינטרנטיים.

הסיפור הזה נכתב ביום Tuesday, 18 בOctober 2005, בשעה 19:11:35, והוא שייך לנושא מאמרים והסברים. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר לשלוח לסיפור הזה טראקבאק מבלוג אחר.‏