בלוג לנושאי מדע scienceblog.galbarak.co.il

ביום שבת (מחר), יפרסם הנוירולוג הוגו מוזר את מחקרו, בן 10 השנים, על השמן המכונה ”השמן של לורנזו“.
השמן הומצא ע“י אוגוסט אודונה, שבנו חלה במחלה גנטית נדירה. אותה מחלה, לרוב תוך שנתיים, גורמת לאיבוד היכולת לזוז, לשמוע, לדבר, ובסופו של דבר גם לנשום. המחלה גורמת, בתהליכים שאינן מובנים עדיין, לאיבוד שכבת ההגנה השומנית, המגנה על העצבים.
לאחר שנודע לאביו ולאמו של לורנזו אודונה על מחלת בנם, הם השקיעו את כל מרצם כדי למצא תרופה. המשך »

אולי אתם בכל זאת לא משוגעים :) …

כבר זמן רב ידוע שקיים מצב, בו אנשים, הרבה פעמים במצב של כמעט מוות, מספרים שהרגישו את עצמם מרחפים מעל הגוף, ורואים את עצמם מלמעלה. המשך »

הסבר זה אומץ מאשכול בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע בפרש, שכתובתו
http://www.fresh.co.il/dcforum/dcboard.cgi?az=read_count&om=164&forum=Science#1

השאלה הראשונה שנשאלה באותו האשכול, היתה האם צבע העור של ילדים שיוולדו בארץ בעוד 20-50 שנה ישתנה, בגלל שינוי גנטי שיתרחש כתוצאה של תנאי הסביבה. המשך »

שיטה בסיסית הידועה במחשבים (אינפורמטיקה) לצורך זיהוי שגיאות היא שיטת הזוגיות. בשיטה זו, לכל מספר המיוצג בצורה בינארית (מורכבים מספרות אםס ואחד) מוסיפים סיבית אחת, שתשמש כסיבית הזוגיות. אותה הסיבית תקבל ערך, כך שסכום ה-‘1‘-ים יהיה זוגי. לדוגמא, אם הייצוג הבינארי, ב-3 ספרות בינאריות, של מספר כלשהו הוא 111, סכום ה-1-ים הוא 3 (אי-זוגי) ולכן סיבית הזוגיות תהיה 1, כדי להשלים למספר הזוגי 4 (ובסה“כ הייצוג הבינארי עם סיבית הזוגיות יהיה 1111). כשנקרא המספר, נספרים מספר ה-1-ים, ואם לא זוגי, אפשר לדעת שהתקבל מספר שאינו נכון.

במשך זמן רב תהו מדענים למה ברצפי ה-DNA, קיימים אך ורק ארבעת הבסיסים הנוקלאוטידים A,T,G ו-C, בעוד שכימית, ישנן 16 אפשרויות. אפשרות שעולה עכשיו, היא שהטבע בחר באלו שקיים בהם מנגנון, שיאפשר הפחתת כמות הטעויות. הזוגיות. המשך »

באחד מאתרי NASA, מפרסמים סדרת מאמרים על טכנולוגיות לחקר החלל, כיום ובעיקר בעתיד. מאמר שפורסם זה עתה, השני בסדרה, עוסק במערכות הנעה של חלליות. מאחר והמערכות הקיימות (המבוססות על שריפת דלק) אינן יעילות במיוחד מתקיים מחקר רב בנושאי הנעה, ונבדקות אלטרנטיבות שונות(חלקן אף נוסו כבר בעבר).
ברצוני לתמצת את המאמר, תוך הצגת צורות ההינע השונות ודרך הפעולה שלהם: המשך »

המחקר הנוכחי בנוגע לבעלי חיים שנכחדו מבוסס על למידת מאובנים והסקת מסקנות על פיהם (תוך העזרות, לפעמים, בבעלי חיים קיימים בעלי קירבה לזן הנכחד).
שימוש ב-DNA כדי ללמוד על תכונות בעלי החיים שנכחדו נחשב, עד עכשיו ל“צעצוע“ נחמד, אבל לא כלי מחקר. המשך »

המדע, ובמיוחד המדעים המדוייקים, מקשרים תופעות טבעיות (פיסיקליות כימיות או אחרות) בקשרים של סיבה ותוצאה. במשך שנים נבנו נוסחאות והבנה של התהליכים שמאפשרים לדעת, עפ“י מצבה הנוכחי של מערכת, את מצבה בעתיד (“חיזוי“) והרבה פעמים גם את מצבה בעבר. מאחר שקשרי הסיבה ותוצאה מובנים במקרים רבים, ידיעת מצבה הנוכחי של מערכת כלשהי יכולה לתת לנו חיזוי מדוייק לחלוטין לגבי מצבה בעתיד. למשל, עזיבת כדור מעל פני הקרקע תוביל בהכרח לנפילתו, וניתן לדעת את תאוצתו, מהירותו ומיקומו של הכדור בכל רגע ורגע.

דבר זה מדוייק עבור גופים בודדים, ובמצב תיאורטי בו אין השפעה חיצונית על מערכת, ובו ניתן לדעת במדוייק את כל הפרטים על אותה המערכת. לא כך הוא הדבר בכל המקרים המשך »