בלוג לנושאי מדע scienceblog.galbarak.co.il

המחקר הנוכחי בנוגע לבעלי חיים שנכחדו מבוסס על למידת מאובנים והסקת מסקנות על פיהם (תוך העזרות, לפעמים, בבעלי חיים קיימים בעלי קירבה לזן הנכחד).
שימוש ב-DNA כדי ללמוד על תכונות בעלי החיים שנכחדו נחשב, עד עכשיו ל“צעצוע“ נחמד, אבל לא כלי מחקר.

ניסיון שנעשה לא מזמן, נעזר בגן מה-DNA של בעלי חיים שחיים כיום, כדי להסיק לגבי אבותיהם הגנטיים (ביניהם הדינוזאורים) : נלקחו קטעי ה-DNA האחראים ליצור חלבון האחראי לראיה ברמות אור נמוכות, מ-30 בעלי חוליות. תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות, נמצא ההרכב הכי סביר של אותו קטע DNA, בארכוזאורים (archosaurs), אבותיהם הגנטיים של הדינוזאורים (בין היתר), ועפ“י אותו קטע DNA, יוצר החומר שהגן אמור ליצור בתהליך הטבעי.

אותו החומר אכן נמצא כחלבון אמיתי יציב ומגיב לאור (בהתאם למצופה מאותו החומר, אם אכן שימש בראיה). עוד נמצא, כי החומר הראה רגישות לתדרים נמוכים בקצת, מאלו הקיימים כיום במערכות הראיה של בעלי החוליות, מה שמרמז על היותם של הדינוזאורים רגישים יותר לרמות אור נמוכות, ואולי אף עוזר לתמוך בתאוריה (שכרגע שנויה במחלוקת) על היותם של הדינוזאורים בעלי חיים הפעילים בלילה, ולא בשעות היום.

אמנם בהחלט ניתן לראות איך נושא המחקר (הארכוזאורים ודינוזאורים) הרוויח ממנו, אולם החשיבות המיוחדת של המחקר היא דווקא בהצגת הפוטנציאל הגלום בשיטה. למעשה לשחזר חומרים שלא קיימים, מבעלי חיים שנכחדו, ע“י שימוש ב-DNA.
אולי עוד כמה עשרות שנים (או פחות), כשתהיה הטכנולוגיה, ינסו לייצר דינוזאור אמיתי למטרות מחקר?
נחיה ונראה :)

המקור: SCIENCE now

הערה: הגישה בתשלום. תתכן גישה חינם לסטודנטים, דרך מחשבי מוסד הלימוד.

הסיפור הזה נכתב ביום Tuesday, 10 בSeptember 2002, בשעה 13:55:00, והוא שייך לנושא כתבות, מומלצים במיוחד. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר לשלוח לסיפור הזה טראקבאק מבלוג אחר.‏