בלוג לנושאי מדע scienceblog.galbarak.co.il

אם נעמוד במרחק של 14 מטר ממשהו שנופל ונראה (ונשמע) אותו פוגע בקרקע, לא נשים לב שהאור נע מהר יותר מהקול. הזמן שלוקח לקול להגיע להגיע אלינו הוא קצת מעל 40 מילי-שניות, אותו הזמן שלוקח לתמונה להתחלף בטלויזיה. אמנם זהו זמן קצר, אך מובחן. אז איך זה שאנחנו לא שמים לב להבדל? (more…)

דמיינו שאנו הולכים לאורך מסילה. בכל 10 שניות אנחנו אמורים לקחת שני כדורים, כחול ואדום, ולגלגל אותם: את כחול קדימה ואת אדום בניגוד לכיוון ההליכה. בפעם הבאה שנזרוק כדורים, נהיה קרובים יותר לכחול מאשר מהאדום (שהרי, אנחנו הולכים לכיוונו של הכחול ומתרחקים מהאדום, במהירות גדולה אפילו ממהירותו) ולכן בפעם הבאה שנזרוק כדורים (more…)

מדידת הזמן היא צורת המדידה הכי מדוייקת הקיימת כיום (בעלת השגיאה הקטנה ביותר, יחסית לגודלה). אפילו שעון היד, שכולנו משתמשים בו, סוטה בשניה אחת כל חודש. כלומר עבור חודש של כ-30 יום (2,592,000 שניות) תהיה סטיה של כשניה אחת. השוואה לאורכים, תגלה לנו שאם היינו משתמשים בסרגל עם רמת דיוק דומה, סרגל בעל אורך של מעל שני קילומטר וחצי ”יפספס“ בפחות ממילימטר.

מדידת זמן מדוייקת מאפשרת דברים רבים: מתקשורת במהירויות גבוהות, תזמון מנועים מתוחכמים ועד לתיזמון מדוייק שמקל על מיקום לויינים בחלל ומאפשר לנווט על הקרקע. אבל כאן אנו כבר נכנסים לתחום בו מדידת הזמן צריכה להיות הרבה יותר מדוייקת משעון היד שלנו, וככל שמדוייק יותר, טוב יותר. (more…)

המחקר הנוכחי בנוגע לבעלי חיים שנכחדו מבוסס על למידת מאובנים והסקת מסקנות על פיהם (תוך העזרות, לפעמים, בבעלי חיים קיימים בעלי קירבה לזן הנכחד).
שימוש ב-DNA כדי ללמוד על תכונות בעלי החיים שנכחדו נחשב, עד עכשיו ל“צעצוע“ נחמד, אבל לא כלי מחקר. (more…)

המדע, ובמיוחד המדעים המדוייקים, מקשרים תופעות טבעיות (פיסיקליות כימיות או אחרות) בקשרים של סיבה ותוצאה. במשך שנים נבנו נוסחאות והבנה של התהליכים שמאפשרים לדעת, עפ“י מצבה הנוכחי של מערכת, את מצבה בעתיד (“חיזוי“) והרבה פעמים גם את מצבה בעבר. מאחר שקשרי הסיבה ותוצאה מובנים במקרים רבים, ידיעת מצבה הנוכחי של מערכת כלשהי יכולה לתת לנו חיזוי מדוייק לחלוטין לגבי מצבה בעתיד. למשל, עזיבת כדור מעל פני הקרקע תוביל בהכרח לנפילתו, וניתן לדעת את תאוצתו, מהירותו ומיקומו של הכדור בכל רגע ורגע.

דבר זה מדוייק עבור גופים בודדים, ובמצב תיאורטי בו אין השפעה חיצונית על מערכת, ובו ניתן לדעת במדוייק את כל הפרטים על אותה המערכת. לא כך הוא הדבר בכל המקרים (more…)

רבות כבר דובר על האפשרות לפגיעת אסטרואידים בכדור-הארץ, במיוחד בחודשים האחרונים. לרוב, כשמתגלה אסטרואיד שיש לו איזשהו סיכוי, גם אם קלוש ביותר, לפגוע בכדור הארץ, העיתונים מזדעקים ”פגיעת אסטרואיד בתאריך XX/XX/XX“ ו-“השמדת האנושות בעוד XX שנים“. מעטים מתייחסים לסיכויים לפגיעה ואיך הם חושבו.
יצא לי גם לראות גם דיונים של אנשים שלא מכירים את הנושא, והתייחסויות לסיכוי לפגיעת אסטרואיד כניחוש של המדענים, שהעובדה שאומרים שהסיכוי משתנה לא רצינית, ואפילו התייחסויות שלכאילו וודאות לפגיעה ותקווה שהמדענים טועים.
(more…)

חוקרים בשוודיה הצליחו לגרום לרובוט, ללמוד בעצמו לעוף.
החוקרים השתמשו באלגוריתם גנטי כדי לאפשר לרובוט ללמוד את הדרך הטובה ביותר להתרומם, ע“י ניסוי וטעיה.

אלגוריתמים גנטיים הם אלגוריתמים שנוצרו כדי להתמודד עם מצבים בהם יש כמות גדולה של משתנים, ואלגוריתמים אלו נועדו למצא פתרון אופטימלי, או קרוב לאופטימלי, בזמן סביר.
כדי להסביר את דרך הפעולה של האלגוריתמים האלו אני אשתמש בדוגמא אמיתית, (more…)