אנחנו יודעים על מה אתה חושב (או לפחות, מה אתה מזהה)
מאת גל ברקהמחשבות הם הדברים הפרטיים והכמוסים ביותר השייכים לנו. מסיבה זו, האפשרות לחשוף אותן או להשפיע עליהן באמצעים טכנולוגיים תופסות מקום נכבד בתרבות המדע הבדיוני. אבל בסופו של דבר, מדובר על מדע בדיוני…
אולם כפי שקרה בעבר בתחומים רבים, המדע מתחיל לצמצם את הפער עם המדע הבדיוני גם בתחום זה.
בשנים האחרונות בוצע שימוש נרחב בטכניקות מתקדמות, מסוגים שלא היו ברשותנו בעבר, כדי לעקוב אחר פעולת המוח. המחקרים שבוצעו מתחילים לגבש גוף ידע משמעותי על פעולת המוח, חלקיו, והקשר ביניהם למחשבה.
למשל, מעקב על איזורי המוח האחראים לראיה, איפשר לחוקרים להסיק מהם הדברים שעליהם מביטים הנבדקים. אולם מחקרים מסוג זה רק נוגעים בפני השטח של המוח, תרתי משמע, כאשר הם בודקים רק את השלב הראשון של עיבוד המידע, השלב של כניסת המידע למוח. במחקר חדש שפורסם בשבועות היוקרתי Science, ועליו תוכלו לקרא גם בהודעה לעתונות של MIT, החוקרים עוסקים במנגנון עמוק יותר – המנגנון המוחי שמאפשר לזהות עצמים.
בזמן המחקר, עקבו המדענים אחר מוחם של קופים, ובמיוחד קבוצות נוירונים שלוקחים חלק בתהליך זיהוי הדברים הנראים.
בשלב הראשון של הניסוי, לימדו את הקופים לזהות תמונות של עצמים מסויימים.
השלב השני של הניסוי, הוא החלק המעניין, בו ניסו לראות אם תוכנת מחשב שפיתחו תוכל לקרא את האותות העצביים של הקופים, ובעצם ”לקרא את המחשבות שלהם“ כאשר הם מזהים את העצמים ששוב נראים בתמונות.
כדי לעשות זאת, הכניסו למחשב את ההקלטות מהחלק הראשון של הניסוי, וניתחו אותן. התוכנה שפיתחו המדענים, גילתה דרך להתאים בין התמונות שהקופים ראו לבין האותות המוחיים.
בחלקו השני של הניסוי, עשו דבר דומה: נתנו לתוכנה את הנתונים על תעבורת המידע במוח, ובדקו אם תצליח לזהות את העצמים שאותם רואים הקופים. כדי לוודא שהאותות הנמדדים אינם פשוט תעבורת מידע מהעיניים, שעדיין לא עובדה במוח (בדומה לניסויים הקודמים), בין הנסיונות שעשו, הציגו לקופים תמונות של עצמים גם במיקומים שלא ראו אותם קודם. התוכנה הצליחה לזהות את העצמים גם במקרים אלו, מתוך האותות החשמליים העוברים במוח בלבד.
המכונה שתקרא את מחשבותינו עדיין רחוקה מישום, אולם ככל שעובר הזמן הידע שלנו על המוח רק גדל, ויתכן שעוד במהלך חיינו ניתן ניתן יהיה לקרא מחשבות ברמה זו או אחרת. חיבור המוח לטכנולוגיה יכל להקל למשל על חייהם של משותקים מהצואר ומעלה, שיוכלו באמצעות מוחם לתקשר עם הסביבה בצורה נוחה יותר. אפשרויות נוספות קיימות בתחומים אחרים שקשורים למוח כמו מחקר בעיות השינה והטיפול בהן, ואני בטוח שגם חברות התקשורת הגדולות יוכלו למצא עניין בדברים… אולם כמעט כמו בכל מדע בסיסי, היתרונות המשמעותיים באמת, מתגלים רק כאשר מתקרבים לקו הסיום ולא כשנמצאים בתחילת המירוץ.
אנחנו נמשיך לעקוב.
