והזוכה באיג-נובל הוא…
מאת גל ברקמידי שנה, כפארודיה על פרסי הנובל, מוענקים פרסי האיג-נובל, על הישגים ש“אי אפשר, ולא רצוי לחזור עליהם“.
והזוכים השנה הם:
בתחום ההנדסה:
ג‘ון פול סטאפ, אדוארד ר. מרפי ג‘וניור וג‘ורג‘ ניקולס, על חוק מרפי, שנוצר בשנת 1949, שאומר ”אם יש יותר מדרך אחת לעשות משהו, ואחת הדרכים יכולה לגרום לקטסטרופה, מישהו ישתמש בה“ (או במלים אחרות ”אם משהו יכל להשתבש, הוא ישתבש“).
בתחום הפיסיקה:
ג‘ק הארוי, ג‘ון קולבנור, סטיב קוולי, מייקל לורנס, דייויד סטיווארט ורובין וויליאמס מאוסטרליה, על המחקר ”ניתוח של הכוחות הדרושים, על מנת לגרור כבשים, על משטחים שונים“
בתחום הרפואה:
אלינור מגוויר, דייויד גדיאון, אינגריד ג‘ונסרודה, קטריאונה גוד, ג‘ון אשברנר, ריצ‘רק פרקוויאק וקריסטופר פרית‘ מה- University College London, על הצגת עדויות לכך שמוח נהגי המוניות, מפותח יותר ממוח האזרחים שמסביבם, במחקר ”שינויים במבנה ההיפוקמפוס של נהגי מוניות, הקשורים לניווט“.
בתחום הפסיכולוגיה:
ג‘יאן ויטוריו וקלודיו ברברנלי, מאוניברסיטת רומא, ופיליפ זימברדו, מאוניברסיטת סטנפורד, על מאמרם ”האישיות הפשוטה של הפוליטיקאים“.
פרופ‘ פיליפ זימברדו, אגב, הוא אחד הפסיכולוגים הידועים ביותר בעולם, כאשר אחד המחקרים הראשונים שביצע, הוא אחד המפורסמים ביותר שנעשו בתחום, והיווה ניסוי בסיסי, שנלמד בכל קורס בסיסי בפסיכולוגיה (“ניסוי האסירים“. אני בטוח שחלקכם, קרוב לודאי כל מי שהתעניין בפסיכולוגיה, שמעתם על כך). כיום הוא מכהן במספר תפקידים בכירים בתחום. הוא זה שבא לקבל את הפרס :)
בתחום הכימיה:
יוקיו הירוסה, מאוניברסיטת קנזוואה ביפן, על מחקרו הכימי, של פסל ברונזה, אליו לא נמשכים יונים.
בתחום הספרותי:
ג‘ון טריקאוס, מביה“ס למנהל עסקים זיקלין, בניו יורק. על איסוף מידע ופרסום יותר מ-80 מחקרים אקדמיים על אנומליות ומטרדים בחיי היום-יום. לדוגמא: מחקר המפרט מהו אחוז הולכי הרגל, אשר משתמשים בנעלי ספורט לבנות. מחקר המפרט מהו אחוז הצעירים, אשר לובשים מצחיות הפוך, ועוד.
בתחום הכלכלה:
קרל שוורצלר ומדינת ליכטנשטיין, על הפיכת האפשרות להשכיר את המדינה (בשלמותה) לכנסים, חתונות, בר-מצוות ואסיפות אחרות, לאפשרית.
בתחום המחקר הבין-תחומי:
סטפנו גירלנדה, ליזלוטה ג‘סון ומנגוס אנקוויסט מאוניברסיטת שטוקהולם, על מחקרם ”תרנגולים מעדיפים בני אדם יפים“. (ולא נוסיף מלה… :) )
פרס האיג-נובל לשלום:
לאל ביהארי (הודו), עבור הישג משולש: עבור קיום חיים פעילים, למרות הכרזתו כמת. שנית, על הובלת מסע תעמולה כנגד עצלות בירוקרטית וקרובי משפחה תאבי בצע. ושילישית, עבור הקמת ”האיגוד לאנשים מתים“.
ואחרון חביבי, פרס האיג-נובל בתחום הביולוגיה, הוענק ל:
ס.וו. מוליקר, ממוזיאון הטבע של רוטרדם (הולנד), על התיעוד המדעי הראשון של יחסים הומוסקסואליים נקרופיליים בין ברווזי הברכיה.
(בין ברווז ברכיה וגופת ברווז אחר, בעצם, יהיה תרגום יותר טוב… )
