הפתרון לבעיות זכרון בזקנה - חומר הרדמה למוח?
מאת גל ברקאחת הבעיות הקשורות בזיקנה היא הדרדרות תפקודי מוח שונים. דבר זה נכון לגבי פעולות מוחיות רבות, למשל קיימת הדרדרות בכושר השכלי, הזכרון, השמיעה, ראיה ועוד. אבל למה קיימת ההדרדרות הזו? הרבה ניחושים נזרקו לאויר: אולי המוח מזדקן ותאים מתים, אולי התאים במוח מגיבים לאט ככל שמתבגרים. אבל מחקר חדש מספק רמז לכיוון שונה: אולי המוח פועל דווקא יותר מידי?
המוח בנוי מנוירונים רבים, כל אחד מהם מקושר לשני. איך בדיוק עובד כל נוירון לא ברור לגמרי, אבל קיים מודל כללי המסביר את פעולת הנוירונים.
כל נוירון בנוי משלשה חלקים עיקריים: החלק שמקבל את האותות, החלק שמעבד אותם והחלק שמשדר הלאה.
האותות בכל נוירון מתקבלים בצורה כימית, כאשר הקולטן מקבל חומר כלשהו, המכונה ”ניורוטרנסמיטר“ (טרנסמיטר=משדר באנגלית) ומגיב באמצעות חיזוק או הנחתה של אות חשמלי, שעובר בתורו לגוף התא. בגוף התא נעשה עיבוד מסויים של המידע, ואז, בהתאם לתוצאת העיבוד, התא יכל ”להחליט“ לפעול, או לא לפעול, ע“י משלוח אות חשמלי הלאה, לחלקים בתא שיפלטו ניורוטרנסמיטרים שיגיעו לקולטנים בנוירונים הבאים. כך הלאה בכל רחבי המוח.
כפי שכתבתי, השדר שמתקבל לא חייב להיות שדר שמאיץ לפעולה, אלא יכל להיות כזה שמדכא אותה, וכאן כנראה מצויה הבעיה ופתרונה: ידוע כבר שקיים ניורוטרנסמיטר שכינויו GABA ופעולתו היא דווקא דיכוי האות החשמלי, ידוע גם שיש מחסור בו אצל אנשים ובעלי חיים מבוגרים. בניסוי שפורסם לאחרונה ע“י צוות מדענים מאוניברסיטאות בארה“ב ובסין, החוקרים בדקו חלקים הקשורים לראיה במוח קופים שנבדקו, וגילו שפעילותם למעשה משתפרת אם נותנים להם תרופות שגורמות לרמת החומר הזה לעלות. מתברר שלא חוסר בתאים (שמתים) או איזשהו ”בלאי“ שיגרום לתאים להגיב יותר לאט, הוא זה שגורם לנזק, אלא דווקא הפעלת יתר של הנוירונים: החומר שבפעולה תקינה של המוח יודע לווסת את הפעלת הנוירונים ולמנוע הפעלות ”סתם“, לא נמצא מספיק, ולכן הבעיה היא דווקא שנוירונים פועלים גם כשלא צריך, ויוצרים ”רעש רקע“ הפוגע בתפקוד המוח.
החוקרים התרכזו באיזור עיבוד הראיה של המוח, משום שזה אחד החלקים שהכי קל לבדוק, אבל בהחלט סביר שחלקים אחרים של המוח מושפעים באותה הצורה. אם דבר זה נכון, והבעיות הנוסעות מזקנה הן בעיות כימיות בלבד, יתכן בהחלט שתרופה פשוטה תוכל להחזיר לרבים את מצב התפקוד המלא, כאילו היו צעירים, ותוך דקות!
אבל מלת אזהרה: צריך גם לזכור שזהו רק מחקר ראשוני, וידרשו מחקרים רבים נוספים כדי לוודא בטיחות השימוש בתרופות מהסוג הזה, ושהם באמת בעלי ההשפעות הנ“ל גם על בני אדם.
מקור עקרי: NewScientist
