מגיני הארץ - גם ישראל בפנים
מאת גל ברקבאוניברסיטת ת“א נחנך, תחת חסות סוכנות החלל הישראלית, מוקד ידע העוסק בחקר גופים קרובי ארץ (אסטרואידים שביטים וכל מה שמתקרב,אולי יותר מידי, לכדור הארץ) ומיפויים. זוהי משימה חשובה ביותר: אמנם הסיכוי לנזק משמעותי, מפגיעה של גוף כזה, קטן, אולם פגיעה שכזו, לדוגמא של גוף שקוטרו מעל קילומטר בודד, יכולה לגרום לתוצאות ברמה הגלובלית. גם פגיעה קטנה יותר, אגב, יכולה לגרום לתוצאות חמורות… אפילו אם מדובר בנזקים עקיפים כגון פתיחת מלחמה ע“י מדינה ש“הותקפה“ ע“י אסטרואיד ומייחסת את הפגיעה ליריבתה.
ביצירת מוקד הידע, ישראל מצטרפת למאמץ בינ“ל למיפוי גופים קרובי ארץ, שמטרתו, עפ“י NASA, מיפוי 90% מהגופים האלו (בקוטר של מעל קילומטר) עד שנת 2009.
כיסוי השמים בתצפיות בין השביעי ל-14 לחודש זה (נוצר ע“י http://scully.harvard.edu/~cgi/SkyCoverage.html)
בישראל, משמעות הדבר הוא קודם כל הפעלת טלסקופים שבאחריות אוניברסיטת ת“א, אבל לא פחות חשוב, שימוש בתצפיות של חובבים.
לצורך כך יופעל הטלסקופ הקיים במצפה הכוכבים ע“ש וייז שבמצפה רמון, ואף יתווסף אליו טלסקופ נוסף, שיבצע צילומים ואפילו את הניתוח וזיהוי האסטרואידים בצורה אוטומטית (כמובן, תוך בקרה של בני אדם).
אגב, עד עכשיו, כשמבוצעות בעיקר מדידות וצילומים לצורך כיול, כבר הצליחו החוקרים באוניברסיטת ת“א לגלות אסטרואיד חדש, (זאת כמובן בנוסף לצילום גופים רבים ש“עלו עליהם“ אחרים כבר קודם לכן). תוכלו לראות מספר תמונות של גופים כאלו כאן:
http://spaceguard.tau.ac.il/Hebrew/FoundAsteroids2Con.htm .
מצפה הכוכבים ע“ש וייז (מהאתר המוקדש למצפה, באוניברסיטת ת“א: http://wise-obs.tau.ac.il )
בנוסף, מטרתו של המרכז היא גם לתאם תצפיות של חובבים: למרות שיופעלו הטלסקופים שהזכרתי פה, ולמרות שמופעלים כאלה בכל העולם, עדיין יש מקום לחובבים להכנס לתחום . לאסטרונומים החובבים יש ידע נרחב ביותר והכרה של האסטרונומיה הקלאסית, זו שעוסקת במיקומי כוכבים וגופים (קבועים) אחרים, ולכן יש להם הכרה רבה עם מה ש… אמור להיות קיים שם בנוסף, מערכות העיבוד המתקדמות (מחשוב, מצלמות וכ‘ו) העומדות כיום לרשות החובבים, מאפשרות איכות צילום גבוהה ביותר, שבעבר דרשו טלסקופים מן המתקדמים ביותר והגדולים ביותר בנמצא. כיום מתאפשר לחובבים לדווח ישירות באינטרנט, לארגונים המתאימים, על מיקומם של גופים שנצפו על ידם.
את כל אלו מתאם בישראל המרכז החדש, בתקווה שהמאמץ הבינ“ל יוכל לזהות (ואולי מאוחר יותר גם לטפל ב) סכנות מהחלל החיצון.
ולסיום, שאלת טריויה:
מה מהבאים לא היווה השערה למקור הפיצוץ בטונגוסקה ב-1908, שכיום מאמינים שנגרם ע“י אסטרואיד (אחת הדוגמאות לפגיעה משמעותית יחסית, במאה השנים האחרונות) ?
א. ניסוי כושל של ניקולס טסלה, שיצא מכלל שליטה.
ב. חור שחור קטן.
ג. ניסוי סודי בחומרי נפץ חזקים במיוחד.
ד. התפוצצות מנוע גרעיני של ספינת חייזרים.
צילום מטונגוסקה. ניתן לראות את נזקי הפיצוץ במצב גזעי העצים השרופים, שרובם אף משוטחים על הקרקע. (מקור התמונה: המוזיאון הלאומי של ארה“ב)
האתר של אוניברסיטת ת“א המוקדש לנושא:
http://spaceguard.tau.ac.il
עוד אתר מומלץ (מאד), מציג אנימציות של הגופים הידועים במערכת השמש:
http://cfa-www.harvard.edu/iau/Animations/Animations.html
