להרוג חיידקים עם וירוסים
מאת גל ברקאחת האפשרויות להדביר עכברים, היא להשתמש בנחשים שאוכלים אותם. רובכם תסכימו איתי, שהפתרון הוא אינו האידאלי, אך הוא בהחלט פתרון.
למחלות הנגרמות מחיידקים גם אין פתרון אידאלי, וגודלו של ארסנל הנשק הכימיקלי (אנטיביוטיקה) אינו נשאר יעיל, עם התפתחות חסינות בחיידקים מסויימים. וכאן באה אחת השיטות היותר מהפכניות ברפואה המערבית, אך שיטה ידועה ומוכרת ברפואה המזרחית, ושהידע עליה בא בעיקר מבריה“מ לשעבר: שימוש בבקטריופאג‘ים. וירוסים שמדביקים חיידקים, ומשמידים אותם.
לעומת השימוש בכימיקלים, הבקטריופאג‘ים אמורים להיות מאד ממוקדים במי שהם פוגעים. בנוסף, חיידקים אמנם מתחסנים בפני הוירוסים, אולם גם הוירוסים עוברים מוטציות דומות, מה שיאפשר להשתמש במנגנון המוטציה הטבעי המהיר של הוירוסים, הפעם לטובתנו.
אותם בקטריופאג‘ים זוהו לראשונה בשנת 1915 בבריטניה, והתגלתה התופעה שבה וירוסים יכולים להרוג חיידקים. ב-1919 נעשה ניסיון ראשון לריפוי באמצעותם, כאשר פליקס ד‘הרל ממכון פסטר, הכין תרופה לילד בן 12 שסבל מדזינטריה חמורה (לאחר ששתה בעצמו פי 100 מהכמות אותה יעדו לתת לילד, כדי לבדוק את בטיחותה של התרופה). לאחר שתית התרופה, אותו הילד הבריא. באותו השלב התחילה התעניינות עולמית בשימוש ב“פאג‘ים“ כתרופה, אולם עדויות שהצטברו הראו שאמינות התרופה מוטלת בספק. יש לציין שהדוחפים לשימוש ברפואת ה“פאג‘ים“ כיום במערב, טוענים שבאותה התקופה בה נערכו הניסויים, לא היה ניתן לזקק את הבקטריופאג‘ים ברמה הדרושה לביצוע ניסויים אמינים, וכן היתה בעיה של התאמת הבקטריופאג‘ים בניסויים, למחלות המתאימות.
באותו הזמן, היתה פריחה של הנושא גם בבריה“מ לשעבר. אולם כאשר דעך המחקר בנושא במערב, במיוחד אחרי מלחה“ע השניה, כשהיה כבר תחליף טוב (האנטיביוטיקה), המחקר בגוש הסובייטי המשיך לפרוח, והשימוש והמחקר בשיטה המשיך, ממש עד להתפרקות בריה“מ.
אחד השיקולים שעמדו לעיני המזמינים של הפאג‘ים (ביניהם, לקוח עיקרי היה הצבא האדום) הוא העובדה שאנטיביוטיקה יקרה, ויצירת הפאג‘ים לא. אגב, תוך כדי התמוטטות בריה“מ עדיין שימשו הפאג‘ים, לצד אנטיביוטיקה, לטיפול בפצועים. לדוגמא, בזמן מלחמת האזרחים בגרוזיה, חיילים נהגו לשאת ספריי שמכיל פאג‘ים לטיפול ב-4 סוגי חיידקים. השימוש המינימלי (אבל הקיים) איפשר לשמר את הידע (חלק מהעוסקים בנושא אומרים ”אומנות“), ועכשיו חברות התרופות הגדולות במערב, אבל בעיקר סטארט-אפים שעוסקים בנושא (אחד בישראל, אגב), מנסים להשתמש באותו הידע, כדי לפתח ולבחון טיפול בשיטה זו, בסטנדרטים מערביים.
ההישגים שהצליחו להשיג במזרח אירופה אמנם גדולים, אולם כדי לבדוק את ההשפעות, בצורה טובה יותר, לטווח גדול יותר וללא עיוותים, ידרשו מדינות המערב (דרך ה-FDA בארה“ב לדוגמא) ניסויים והוכחות ליעילות, ולכך שאין נזק בטווח הארוך, מה שללא ספק יעכב את השימוש בבקטריופאג‘ים לטיפול. אולם, אם אכן יוכחו המסקנות והשיטות אותן שכללו במדינות בריה“מ לשעבר (ובמיוחד גרוזיה) כיעילות (וחשוב לציין שהמחקר המדעי בבריה“מ לשעבר, לא היה עלוב כלל ועיקר), יתווסף עוד נשק, יתכן מועיל מאד, לארסנל המלחמה במחלות.
מקור המידע: Science 2002 298: 728-731
