ביום שישי קיבלו פרופ‘ אברהם הרשקו ופרופ‘ אהרון צ‘חנובר, הישראלים, פרס נובל בכימיה
מאת גל ברקדי קל לדבר על תגליות והמצאות חדשות. המאמר המדעי או, להבדיל, ההודעה לעתונות, בעצם עושה את רוב העבודה. תמיד יש דברים מעניינים בחזית הידע, ולרוב אפשר פשוט לקרא, לבקש הבהרות מגורמים שונים (במידת הצורך), ”לתרגם“ לשפה שבה כל אחד מאיתנו יבין, ולכתוב.
כאשר מדובר על זכיה פרס נובל, לרוב מדובר על ידע די ישן. ידע שלפעמים גילו לו בינתיים ספיחים ותיקונים. בהחלט מידע רלוונטי(שאחרת, לא היה נחשב מספיק, כדי שינתן לו הפרס), אך כבר לא מחדש ומרגש במיוחד. הרבה פעמים המידע אפילו כבר יהיה ”ברור מאליו“ לרבים מהקוראים.
יש לי נטיה, אני מתאר לעצמי מובנת לרובכם, שלא לכתוב על דברים בעלי מאפיינים כאלו, שקשה לכתוב עליהם. יש כל כך הרבה דברים שנחשפים על בסיס כמעט יום-יומי, שפשוט לא צריך להתאמץ. אבל יש לי חבר טוב, שאמר לי שגם אם אין לי מה באמת לחדש, זה משהו שכדאי לציין.
אז אני מתאר לעצמי שבודדים שקוראים זאת, לא שמעו כבר שהחוקרים הישראלים קיבלו את פרס הנובל על גילוי מערכת האחראית על פירוק חלבונים שסיימו את תפקידם בתא החי. לפרטים הטכניים יותר לא אכנס… משום שאינני מכיר אותם :)
אבל אולי אשתמש בהזדמנות הזו כדי להעלות שאלה מעניינת, בעיקר פילוסופית, על גילויים ומגלים חשובים:
ישנם הרבה דיונים, בשאלה אם גילויים חשובים והמצאות שהומצאו לאורך ההיסטוריה, היו באמת תלויים באנשים מסויימים, או שפשוט הגיעו לבשלות, ובהתבסס על הידע של אותה התקופה, אם המגלים לא היו מגלים אותם, מישהו אחר, אולי 5 או 10 שנים אחר כך, היה כבר מצליח למצא את הנוסחה הנכונה.
בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף, אומר המשפט הידוע. אני בהחלט מסכים עם ההנחה הזו. הרבה מאד מההמצאות והגילויים, בדיעבד, נראים כפועל יוצא של הגילויים וההמצאות האחרים באותה התקופה. למעשה, גילויים לא מעטים גם בוצעו במקביל ע“י אנשים שונים, ורק במקרה, אחד הקדים במעט את השני, וזכה בתהילה.
אבל אני מסכים גם עם פאראפרזה על המשפט: בתי הקברות מלאים ברעיונות שנקברו משום שלא היה בנמצא האדם המתאים להוציאם אל הפועל. מי יכל באמת להגיד כמה זמן היה לוקח להגיע לאותם הגילויים? כמה אנשים ינצלו כתוצאה מכך שגילוי בתחום הרפואי, למשל, לא התעכב?
מעט מאד מדענים מצליחים בימי חייהם לפרוץ את גבולות הידע, ולהשפיע כמו זוכי פרס הנובל. וזה בעצם מה שמייחד אותם.
פורצי הדרך האלו נסמכים על הידע והטכנולוגיה שנצברה במשך שנים רבות, אך הם אינם מוסיפים עוד לבנה למבנה הידע שלנו, כמו רוב המדענים: זוכי הנובל הם אנשים שבגאונותם, וכן, גם בזכות קצת מזל, הוסיפו עוד נדבך מרכזי, יסוד, עמוד, קומה ג
