איך נולדת שפה?
מאת גל ברקלאורך ההיסטוריה התפתחו הרבה מאד שפות והתפתחותן נלמדת כיום בהרחבה, אולם באופן טבעי המחקר מתרכז בחקר שפות קיימות, ולימוד התהליכים הראשונים של הווצרות של שפה הוא בעייתי.
אך אין משמעות הדבר שלא התפתחו שפות חדשות, מאפס, בעשורים האחרונים. מחקר חדש, עליו מדווח באתר MSNBC, מגלה שקיים לפחות מקרה אחד כזה, שנותן למדענים העוסקים בחקר השפה הצצה להתפתחותה של לפחות שפה אחת, במשך רבע המאה האחרונה.
בשנות השבעים, התחילו להתייחס לראשונה בניקרגואה לילדים עם חירשות כילדים שצריכים לקבל טיפול מיוחד, ולא רק להסתירם ולמנוע מהם מגע עם הסביבה. אחד הצעדים שננקטו באותה התקופה, היתה יצירת מסגרת מיוחדת, מעין בי“ס, אבל מותאם במיוחד לחירשים. ביה“ס הזה אמנם היה מותאם במיוחד ללימוד בעלי המוגבלויות הללו, אך לא היה, בלשון המעטה, מותאם בצורה מושלמת. בין יתר הדברים, התלמידים לא למדו את שפת הסימנים.
עובדה זו הקשתה עליהם על התקשורת ביניהם, ובמשך הזמן, דחפה אותם לנסות ליצור בעצמם שפת סימנים.
ה“דור“ הראשון של התלמידים שיצרו את שפת הסימנים החדשה שלהם, ביצעו שימוש במחוות הדומות לדברים אותם רצו לתאר. כדוגמא, מביאים ב-MSNBC שימוש בתנועת גילגול של היד, יחד הם כיוון (כלפי מטה), כדי לתאר כדור המתגלגל במורד.
בהמשך, השפה התפתחה ע“י שינויים שביצעו הבאים אחריהם. התפתחות השפה הזו, יצרה מצב שבו לתלמידים הצעירים יותר, מבין אלו שלמדו את השפה החדשה, ישנה שפה שונה באופן משמעותי, מהבוגרים יותר, ובכך מאפשרים ללמוד את ההתפתחות ההדרגתית של השפה הזו.
למשל, שלב הבא בהתפתחות השפה, היה פירוק המחוות למרכיבים קטנים יותר. דבר מסוג זה דומה לשימוש במלים בשפות רגילות, כאשר התלמידים ביצעו שילובים שונים של חלקי המחוות, כדי ליצור משמעויות שונות. המחווה המתארת כדור המתגלגל במורד, למשל, פורקה לשני חלקים: גלגול של כדור וירידה (או עליה). צירוף המרכיבים הללו יכל לתאר כדור המתגלגל במורד, אך בצירוף עם מחוות אחרות יכל לשמש גם לדברים נוספים.