SETI@home ואותות מחוצנים (?)
מאת גל ברקאם אתם עוקבים אחרי החדשות בתחומי המדע, קרוב לודאי שנתקלתם בחדשות מ- SETI@home. עבור מי שלא מכיר, אני אסביר שזהו פרוייקט שמטרתו היא לנתח אותות המגיעים מן החלל החיצון, ולנסות למצא שידורים של תרבות תבונית. לצורך הפרוייקט, נעשה שימוש במחשבים של גולשים רבים ברשת האינטרנט, שמשתתפים בעיבוד המידע המוקלט בטלסקופ הרדיו הענק ארסיבו, שבפורטו-ריקו.
טלסקופ הרדיו ארסיבו (מאתר NASA)
בשבוע האחרון פורסמה כתבה ב- NewScientist שתיארה אות אחד, היחיד עד כה, שקיומו אושר בשלשה תצפיות שונות.לדברי הכתבה מקור האות בלתי ידוע, והוא אינו מתאים לאף עצם טבעי שעליו ידוע עד כה. האם זהו האות מהחוצנים, שמחפשים אותו כל כך?
ובכן, פורסם שזהו אות בלתי מזוהה (אב“מ? :) ) או לפחות, מקורו בלתי מזוהה, אולם עדיין אין בכך להוכיח שמקורו בחוצנים. דבר דומה כבר קרה בעבר: בשנות השישים גילו אות שהמאפיינים שלו היו בלתי ידועים לפני כן וכללו פולסים של קרינה. באותו הזמן הסתובבו ספקולציות רבות על מקורו של האות, כולל התרגשות לא מועטה מהאפשרות שהוא משודר ע“י חוצנים. כיום אנו קוראים למקור של אותות כאלו פולסרים. אלו הם כוכבים שפולטים קרינה בקרניים יחסית צרות, וכשהם מסתובבים, יש מקומות שיקבלו ”פולסים“ חזקים של קרינה, כמו במגדלור.
הכתבה מה- NewScientist תפסה כותרות וצוטטה במקומות רבים, לפעמים לא לגמרי במדוייק והרבה פעמים בתוספת ספקולציות שזהו אות מחוצנים. אולי המדענים קצת נבהלו מהפרסום, אבל הם (ואחרים) כבר הבהירו שהדברים קצת יצאו מפרופורציות, והזכירו שהדברים עדיין היו בבדיקה באותו שלב.
מאוחר יותר הודיעו כי האות נפסל, והוא כעת אינו נחשב כאות שאפשרי ששודר אלינו מצביליזציה מתקדמת במקום אחר בחלל.
ועד שיהיה לנו עוד אות כזה, יש כאלו שחושבים שיש דרכים עדיפות לחפש מסרים מחוצנים:
בעבר חשבו שסביר שציביליזציות מתקדמות ישדרו אותות לחלל באופן קבוע, פשוט כי אותות כאלו ”זולגים“ לחלל משימוש יומיומי שלנו. אותות הרדיו שיצאו מכדור הארץ, מאז המצאת הרדיו, כבר הספיקו לעבור שנות אור רבות.
אך כיום אנו רואים יותר ויותר מעבר לשיטות העברת מידע שמגבילות את האותות האלקטרומגנטיים ואינן פולטות אותן לחלל, כמו מערכת הכבלים המשמשת להעברת שידורי טלויזיה, קוי טלפון, ובמיוחד הסיבים האופטיים (שאינם פולטים קרינה כלל). כיום ישנו שימוש פוחת באותות רדיו המתפזרים לכיוונים רבים..
צריך לסייג ולהגיד שכמות הלויינים במסלול עולה, ואותות רדיו משודרים ללא הרף לחלל, אולם האותות הרבה יותר כיווניים (מתפזרים בזוית צרה יותר) ובמשך הזמן יתכן שנראה ירידה אף באלו, לטובת טכנולוגיות אחרות.
ככל שאנו ממשיכים להתפתח, אנחנו מגלים שיתכן שכאשר אנו מחפשים אותות רדיו, אנו מגבילים את עצמנו לתחום צר מאד של רמת התפתחות טכנולוגית.
אז מה הם האלטרנטיבות?
כאן כבר יש הרבה מאד הצעות, הגיוניות יותר או פחות.
בגליון האחרון של השבועון היוקרתי Nature, התפרסם מאמר של קריסטופר רוז וגרגורי רייט, והם מנתחים את האפשרות שציביליזציה חוצנית תרצה ליצור איתנו קשר. הם החליטו לבדוק ולהשוות שתי שיטות: שידור אותות אלקטרומגנטיים והעברת מידע ”חרוט“ פיזית על עצם כלשהו. מטרת המאמר היא לבצע ניתוח כמותי, ולראות האם יהיה עדיף, מבחינת הוצאת אנרגיה, להשתמש במשדר רדיו ענק לתקשורת במרחקים כאלו, או פשוט לשלוח איזשהו עצם, שיסתובב במערכת השמש עד שנגלה אותו, ועליו יהיה מוטבע מידע רב.
למרבה ההפתעה, כאשר רוצים להעביר מידע רב (ולא רק הודעת ”אנחנו כאן“), ובמיוחד כאשר לא קריטי שהמידע יגיע ליעדו במהירות, לשגר עצם כלשהו שעליו מוטבע המידע יהיה יעיל יותר מאשר לשדר אותות במשך שנים.
לרעיון הזה כבר קמו תגובות ספקניות, ובאותו גליון ממש כבר מובעת הביקורת. האם נוכל לקרא את המידע המוטבע על אותו החפץ? האם הוא לא יהרס מעבר לכל תקנה, במליוני השנים שישייט לו בחלל ויהיה חשוף לקרינה קוסמית? האם אנחנו מכירים בכלל את הכלכלה של החוצנים, כך שנוכל להגיד שגם אצלם זה יותר זול לשלוח חפצים במקום לשדר?
אבל מי יודע… אולי בצד השני של הירח נמצא איזה לוח אבן שישנה את עולמנו?
עוד הצעה, שעלתה בגליון ה- NewScientist מה- 7 לאוגוסט, היא שאולי אנחנו בכלל צריכים לחפש במקום אחר: בתוך עצמנו. בהנחה (הרופפת קמעה) שהחיים הגיעו לכדור הארץ מהחלל, פול דייויס טוען שאולי כדאי לחפש איזורים דומים ב-DNA של בני האדם ובעלי חיים אחרים, אשר לא משמש ליצירת כלום (“Junk DNA“) אבל שאולי בכל זאת לא משתנה בצורה משמעותית במשך השנים. אולי שם מקודד המידע המסר.
אז אולי דווקא שם, במאגר המידע הכמעט בלתי נדלה שלנו, נוכל למצא את התשובה?
רעיונות לא חסרים. תשובות…. עדיין אין :)
