מדוע הפלנטות עגולות? (ולמה אסטרואידים לא חייבים להיות)
מאת גל ברק>נכתב במקור כתשובה לשאלה בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע בפרש.
השאלה שנשאלה היא מדוע כדור הארץ, השמש, הירח, וגופים נוספים בחלל, בצורה דומה לכדור.
דמיינו את המשקל שמפעיל גורד שחקים על האדמה. זהו כח רב מאד, ואם האדמה לא מספיק חזקה (וזה יכל לקרות ברעידת אדמה למשל), או סתם אם הבניין לא בנוי בצורה טובה מספיק (וככל שהבניין גבוה יותר, הוא צריך להחזיק יותר משקל), הבניין ישקע או יקרוס אל האדמה. עכשיו תארו לעצמכם, במקום בניין, גוף בגודל של, למשל, חצי מכדור הארץ…
הגוף הזה וכדור הארץ פשוט ימעכו, האחד לתוך השני.
איך זה קורה בחלל?
כח המשיכה (גרביטציה), שהוא כח שפועל בין כל שני גופים וגורם לכל אחד מהם למשוך את השני, גורם בחלל לכל מיני גופים קרובים להתאסף למין גושי חומר.
זה לא אומר שאותם הגושים יהיו עגולים: קרוב לודאי שראית תמונות של אסטרואידים למשל, גם גדולים מאד, והם לא היו עגולים. עד גודל מסויים (נדמה לי קוטר של כ-100 קילומטר) אותו מקבץ גופים יכל להסתדר ”איך שבא לו“.
אבל מהרגע שעברנו את אותו הגודל, הכוחות בין הגופים כ“כ חזקים, עד שהגופים פשוט נמעכים אחד לתוך השני.
אם במקור, הגוש הזה כלל ”מגדל אבן“ בגובה של עשרות קילומטרים, קרוב לודאי שכשכח המשיכה יהיה מספיק חזק, אותו המגדל פשוט יתמוטט, כי הוא לא יצליח להחזיק את עצמו עומד. גם גושי חומר מוצק אחרים, אם יפעל עליהם מספיק כח, ואולי גם טמפרטורה מספיקה (ולא צריך לחדור עמוק מידי אל מעבה האדמה, כדי להגיע לעומקים כאלו) יתנהגו יותר כמו נוזל (או לפחות פלסטלינה :) ) וימעכו או ישברו.
כשכל החומר מנסה להגיע לאיזה מרכז משותף (מה שאנחנו קוראים ”למטה“ :) ), אז נוצרת צורה פחות או יותר כדורית :)
