קצת על חיסון השפעת
מאת גל ברקנגד רוב המחלות, ניתן להתחסן פעם אחת, וזה מספיק לכל החיים (או לפחות לתקופה ארוכה). למה דווקא למחלה המעצבנת הזו, השפעת, צריך להתחסן כל שנה, כדי להיות מחוסנים, ולפעמים גם זה לא עוזר?
ובכן, גם מפני מחלת השפעת צריך להתחסן פעם אחת בלבד, ולאחר מכן נגיפים מאותו הסוג לא יוכלו להדביק אתכם… אבל יש פה קאטצ‘: כל שנה ”נוהגים“ להתפתח זנים חדשים של נגיפי השפעת…
זה לא שכל שנה נוצרת מחלה חדשה, שלה קוראים שפעת, אולם על כל נגיף קיימות מולקולות חלבון, ש“מזהות“ את הנגיף בפני המערכת החיסונית. בנגיפי השפעת, מוטציות מהירות מסוגלות לפעול ולשנות יחסית במהירות את אותם החלבונים, ולכן כל פעם המערכת החיסונית צריכה ללמוד מחדש את הנגיפים.
אז מה מכילים החיסונים?
בקיצור, עירוב של מספר זנים שהופיעו השנה… אבל לא בקיצור, זה קצת יותר מסובך: אירגון הבריאות העולמי, בודק את תפוצת נגיפי השפעת, מספר לא קטן של חודשים לפני תחילת תקופת החיסונים. ההחלטה על הזנים שיכנסו לחיסון השנה, למשל, התבצעה עוד בפברואר.
לאחר שבוחרים את הזנים שיכנסו לחיסון השנתי, צריך לגדל את הנגיפים. תהליך זה נערך כ-6 חודשים.
במשך כל התהליך, יכולים להתפתח זנים חדשים של שפעת. מעבר לכך, יכולות להתגלות בעיות שונות, שלא מאפשרות הגעה ל“שוק“ בזמן הרצוי. השנה, למשל, זן השפעת הנפוץ (ה-fujian) אינו נכלל בחיסון. אמנם בזמן קביעת הרכב החיסון כבר ידעו על זן זה, אולם את זן זה לא ניתן לגדל בצורה ה“סטנדרטית“ לתרכיב השפעת - בביצים (של תרנגולות). שיטה זו זולה משיטות אחרות בתעשיה זו.
בסופו של דבר, יצרו זן דומה, אשר יהיה יעיל בחיסון מפני אותו הנגיף. ע“י עירוב נגיף זה בזנים אחרים, ניתן ליצור הכלאות, וכך להפריד זן אחר של נגיפים, אשר יכיל את אותם החלבונים (המזהים). דבר זה לא בוצע בזמן מספיק, כך שיוכלו להכניס את הנגיף לתרכיב השנה.
מה כן אפשר לעשות?
שימוש בטכניקות גנטיות, כדי לשלב את החלבונים הרצויים בנגיף קיים, יאפשר לעבור מעל משוכות כגון זו שנוצרה בתהליך יצור זן ה-fujian. דבר זה אמנם יכל לאפשר חיסון מהיר (יחסית) כנגד זנים שלא ניתן לייצר באופן מיידי, אולם השיטה מוגנת בפטנט, והתמלוגים עלולים לייקר את השימוש בה (ולכן, גם את החיסון).
אפשרות נוספת להאצת התהליך, היא השימוש בתאים של יונקים לצורך גידול החיידקים (במקום ביצים), וכך להאיץ תהליך היצור. גם דבר זה כנראה כרוך בעלויות מסויימות נוספות, שייקרו את יצור התרכיב.
אז אף אחת מהשיטות הפשוטות שהוצעו (ניתן לגדל חיידקים בעוד הרבה צורות, אולם לצורך חיסון זול, שניתן יהיה לייצר באופן המוני ולחלק לאוכלוסיה, יש צורך לדבוק בדברים הבסיסיים) אינה ללא מגרעות, אולם התפשטות חיידקי השפעת השנה, מראה שאולי בכל זאת צריך לעשות משהו בנידון.
בעוד מספר חודשים (בפברואר) יתכנס הגוף שעוסק בנושא, לבדוק את האפשרויות שהוזכרו כאן, וגם אחרות.
מקור מידע: Nature science update
Sunday, 21 בNovember 2004 בשעה 10:51:34
האם מומלץ לחסן ילדים ?
יש לי 3 בנות ורופאת הילדים ממליצה לחסן אותן, לפי המאמר אין טעם לחסן
אותן כי ממילא יצא זן חדש של שפעת
האם יש לחיסון תופעות ?
Sunday, 21 בNovember 2004 בשעה 12:55:44
לדעתי האישית, בהחלט כדאי להתחסן. וגם אני בין המתחסנים :)
נכון שממילא יתפתחו זנים חדשים של השפעת,ובטווח הארוך יותר - ללא ספק גם מחלות אחרות. אך אין משמעות הדבר שלא כדאי להתחסן גם מפני נגיפי השפעת הצפויים להגיע אלינו השנה, ואליהם כן הספקנו להתכונן. עוד כמה ימים של בריאות בשנה (למרות הכל, זו תוצאה מאד סבירה), לא הזיקו לאף אחד… נראה לי :)
לגבי תופעות הלואי: אין תרופה או טיפול רפואי שלגביו ניתן להגיד שלא קיימות סכנות או תופעות לואי כלל. כך גם עם חיסוני השפעת. אולם עפ“י מה שקראתי בעיתונות, החיסון בו משתמשים בארץ בשנים האחרונות אינו מכיל חיידקים חיים, כך שלא ניתן לחלות בשפעת כתוצאה מהחיסון, ותופעות הלואי ממנו, מעבר לתופעות כמו כאבים קלים ואדמומיות באיזור הזרקת החיסון, נדירות.
וכאן אני אוסיף הערה שאינה מכוונת אלייך (משום שבמקרה שלך הרופאה המליצה על החיסון), אלא עבור הקוראים העתידיים של הבלוג: בעלי רגישויות מיוחדות, כגון בעלי רגישות לחלבון ביצה, עדיף שיתייעצו עם רופא המשפחה (או נותן החיסון), כדי לוודא שאותה הרגישות המיוחדת אינה בעלת השפעה במקרה הספציפי.
Tuesday, 25 בApril 2006 בשעה 17:18:40
גל ברק.
אני תלמידה, אני אמורה להכין לבית הספר עבודת חקר.
בחרתי את הנושא על השפעת.
הייתי רוצה לאול אותך כמה שאלות ובבקשה אם תוכל לענות לי עליהן.
1.האם יש הבדל בין גיל התחסנים לבין אחוז האנשים החולים במחלה?
2.האם יש הבדל בין גיל האדם לבין הסתבכות המחלה?
3. האם בכלל צריך להתחסן?
4.האם יש הבדל בין האנשים המתחסנים בין האנשים שאינם מתחסנים ולוקים במחלה?
Sunday, 30 בApril 2006 בשעה 00:17:57
כן, הגיל בהחלט משפיע על הסיבוכים ממחלת השפעת ועל התחלואה ממנה באופן כללי. רוב זני השפעת משפיעים בצורה קשה יותר על תינוקות, פעוטות וקשישים, משום שהמערכת החיסונית שלהם חלשה יותר.
לגבי השאלה על הצורך בחיסון: משרד הבריאות נוהג להמליץ להתחסן, ובמיוחד לבעלי פרופיל בריאותי מסויים (כמו הנזכרים למעלה). זאת, משום שהחיסון מאפשר לגוף להגיב טוב יותר במפגש עם גורמי המחלה. בכך אפשר לצמצם את התחלואה, ולהפחית את הסיבוכים במידה וחולים. שוב, כמובן, גם אם לא מתחסנים, לא בהכרח חולים בשפעת באותה השנה שלא מתחסנים בה. כל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו בבחירה אם להתחסן.
ולא ממש הבנתי את השאלות הראשונה והרביעית :)
Wednesday, 05 בDecember 2007 בשעה 21:43:01
החיסון גרם לי לחלות באבועות רוח.קיבלתי את החיסון לפני 17 יום.וירוס הVERICELLA דוגר בגוף האדם בין 14 ל21 יום לפני התפרצות המחלה. בדף ההפנייה של הרופא משפחה למומחה היה כתוב שאחד המרכיבים של החיסון הוא קלינקה של VERICELLA. אין לי השכלה רפואית ואני לא מתיימר להבין ברפואה אבל לעשות אחד ועוד אחד אני יודע.
Wednesday, 05 בDecember 2007 בשעה 22:49:02
עפ“י האתר של מרכז שניידר לרפואת ילדים (http://www.schneider.org.il/Index.asp?CategoryID=161&ArticleID=665) חיסון ה- Varicella (אבעבועות רוח) מכיל וירוס חי, מוחלש. עפ“י האתר, כשליש מהמתחסנים צפויים לחלות במחלה, בצורה קלה, בעקבות החיסון. כך שאני נוטה להגיע לאותה מסקנה כשלך, בנוגע לחיסון שקיבלת.
חיסון השפעת, לעומת זאת, אינו מכיל וירוסים חיים, גם השנה.