מקבץ תשובות לשאלות שעלו בנוגע למעבורת החלל
מאת גל ברקזהו מקבץ תשובות, לשאלות שעלו בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע בפרש, בנוגע לחלליות ומעבורת החלל.
ש:
כיצד נוחתת מעבורת ללא מנועים ? מהו משקלה של המעבורת?
ת:
המעברות דואה.
לגבי משקל המעבורת: מדובר בכ-80 טון כשהיא מרוקנת מדלק (וזה כמעט המצב בנחיתה).
בעקרון, המעבורת צריכה רק לרדת בזמן הנחיתה, וגם לא חסרה לה מהירות, ולכן זו לא באמת בעיה. המעבורת נבנתה במיוחד בצורה שתאפשר לה לעשות זאת (גם מטוסים רגילים יכולים לדאות לנחיתה, במצב של בעיה במנועים, אבל הם לא תוכננו במיוחד לכך). כדי למנוע סיכון שעלול לנבוע מהצורך בתגברות על תנאי מזג אויר מסויימים, מנחיתים את המעבורת רק במזג אויר טוב (מחכים עוד יום או יומיים, שמזג האויר יתבהר, ואם זה לא מספיק, ישנם מקומות נוספים בהן המעבורת יכולה לנחות, חוץ ממרכז החלל ע“ש קנדי).
ש:
מדוע מסלול הטיסה של המעבורת הוא מפון לדרום, כאשר המעבורת מדיעה ממערב?
ת:
המעבורת מגיעה ממרחק עצום, ומגיעה בדיוק למסלול הנחיתה. הסיבוב שהמעבורת צריכה לבצע לפני הנחיתה, הוא לא גורם משמעותי בנתוני הטיסה. אגב, כיוון הנחיתה על המסלול נקבע, כמו עם מטוסים, ע“י כיוון הרוח… מה שאומר שאם המסלול היה בכיוון שהצעת, יתכן שהמעבורת היתה צריכה לעשות חצי סיבוב (ולא רבע) כדי להגיע לנחיתה.
ש:
מדוע המעבורת נכנסת לאטמוספירה במהירות גבוהה כ“כ, שיכולה לגרום לחימומה באופן מסוכן?
ת:
כדי להיות יעילים ככל האפשר, משתמשים ככל האפשר במשאבים ש“הטבע נתן לנו“. כדי להאט את מעבורת החלל למהירות נמוכה לפני הכניסה לאטמוספירה, תדרש לנו כמות דומה של דלק (אם כי קטנה במקצת) לכמות שנדרשת בעת השיגור (מיכל ענקי בגודל של יותר מהמעבורת עצמה, שאליו נדרש להוסיף עוד כדי לשמור על כמות הדלק, שחלקו מתאדה). שימוש בכמות הדלק הקיימת , ובאטמוספירה לצורך האטה, הוא חסכון כספי ניכר, וחסכון במערכות (שיכולות להתקלקל בחלל) וכמובן, עזר בבטיחות הצוות, שאחרת יצטרכו להתמודד עם מיכל ענקי של דלק נפיץ ביותר ש“יושב להם מעל הראש“ כל זמן הטיסה, ובחלל לא ניתן לנטר ולנטרל אותו, במידת הצורך, בצורה שניתן לעשות על כן השיגור.
גם בגישה הקיימת יש סיכונים, כפי שהודגם לנו, בצורה כואבת כ“כ בתאונת המעבורת הנוכחית, אך בזמן התיכנון שקלו אלטרנטיבות שונות, וזו השיטה בה בחרו בסוף, על סמך הנתונים שהיו למהנדסים.
