עוד סכנה לכדור הארץ - מים
מאת גל ברקידוע כבר זמן רב שמצב כדור הארץ לא ממש משתפר, עם המשך ההשפעות האקולוגיות של בני האדם על המערכת האקולוגית של כדור-הארץ. ידוע גם, שכל החלקים, במערכת האקולוגית של כדור-הארץ, משפיעים אחד על שני. אם כן, לא ממש מפתיע (טוב, אולי קצת ) לגלות שאיבוד האיזון, אפילו בכמות המים המתוקים המגיעים לאוקיאנוסים, יכולה לגרום לקטסטרופה.
הפוטנציאל לנזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית באוקיינוסים, כתוצאה מזרימת מים מנהרות, הוא דבר ידוע זה זמן רב. הסיבה לכך היא שמים מתוקים קלים יותר ממים מלוחים. במצב הנוכחי, המים המתוקים מתערבבים עם המים המלוחים יחסית בקלות. אך יש כמות מסויימת של מים מתוקים, שאם תזרום לאוקיינוסים, עלולה להיות ”יותר מידי“ ולא להתערבב עם המים המלוחים מספיק מהר. במצב כזה יכולות להווצר שתי שכבות נפרדות של מים (שכבת מים מתוקים, הקלים יותר, שתצוף על פני המים המלוחים יותר), ואלו יאטו בצורה משמעותית את הזרמים באוקיינוסים. הזרמים מעבירים חומרים (כגון חמצן מומס) לאיזורים עמוקים יחסית באוקיינוס, ואחראים להעלאת חומרים אחרים מאיזורים נמוכים יותר (כתוצאה מהפרש הטמפרטורות, כמו במנורת לבה, המים החמים יותר עולים למעלה, והקרים יותר שוקעים) אם הזרמים מופסקים, או מואטים בצורה משמעותית, הנזק יכל להיות עצום. לדוגמא, אם מים עם חמצן לא יגיעו לבעלי החיים שאינם חיים קרוב לפני השטח, הם פשוט ימותו.
לפני כשבוע פורסם בשבועון Science מחקר על כמויות המים המתוקים שזורמים לאוקיינוסים, ומסתמך על תיעוד מהשנים 1936 עד 1999. בממוצע, מתברר, בכל שנה עלתה כמות המים המתוקים המוזרמת לאוקיינוסים בכ-2 קילומטרים מעוקבים. אם קצב זה ימשך, האוקיינוס יגיע לנקודת הנזק הבלתי הפיך, בעוד כ-100 שנה. הרבה יותר קרוב מכפי שחשבו בעבר.
מחברי המחקר מציינים כי קשה להעריך שבאמת קצב זה ימשך במשך 100 השנים הבאות, וכן טעויות שתיאוריה יכולים להוסיף או לקצץ שנים לזמן הזה. אולם, כמו במחקרים רבים לפניו, המחקר מראה עד כמה דרוש (ודחוף) לשים דגש על בלימת הנזק שאנו גורמים לטבע.
מקור:
Science 2002 298: 2171-2173
