טיסת מעבורת החלל STS-107
מאת גל ברקמעבורת החלל הבאה שתשוגר, כפי שכבר הזכרתי לא מעט, תהיה טיסה שישתתף בה אסטרונאוט ישראלי. אל“מ אילן רמון.
אתמול היתה סדרת תדריכים לתקשורת בנושא, והעדכונים החשובים (ו/או המעניינים) הם:
לגבי הטיסה עצמה: הטיסה מוכנה לשיגור, אבל מעיבה עליה תקלה שמשמעותה עדיין לא ברורה: על אחת המעבורות, שנמצאת ב“שיפוצים“, נמצא סדק בכדור מתכת שהוא חלק ממערכת הזרמת הדלק. בשלב מוקדם יותר, הוחלט שלא לעצור את ההכנות לשיגור לצורך בדיקה ב“קולומביה“, בה מתבצע השיגור. הנחת העבודה היא שבקולומביה, הכדור הנ“ל סדוק. מסיבה זו, ולאור העובדה שההערכות ההנדסיות על הכשל עדיין נמשכות, עדיין קשה לדעת אם השיגור אכן יתבצע בזמן. אם השיגור ידחה, הצורך לפרק את המעבורת יגרום לדחיה ארוכה… דחיה נוספת לסדרת דחיות ארוכה באופן יוצא דופן….
הדחיה, אגב, גרמה לכך שהניסוי הישראלי, MEIDEX (ראשי תיבות של Mediterranean Israeli Dust Experiment), שנועד למפות סופות חול, ואמור היה להתבצע בעונה אחרת, עלול לסבול כתוצאה משינוי העונה. לדברי אל“מ רמון, האחראי על הניסוי, סופות חול, באיזורים שנבחרו, הינם דבר שמשתמשך לאורך כל השנה, ולכן הסבירות שהניסוי יפגע בצורה רצינית היא קטנה. בכל מקרה, לניסוי שני מטרות משניות: האחת לצלם sprites, תופעה של ברקים הנראים ”קופצים“ לחלל (תופעה שאינה מובנת כיום) ולמדוד את האלבדו (Albedo) של האוקיינוסים, שהיא מידת החזרת הקרינה מהאוקיינוסים.
הניסוי הישראלי המשני, שהוכן ע“י תלמידים באורט מוצקין (חיפה) בליווי הטכניון, ונושאו הוא גידול גבישים בתת משקל, לא מושפע מהדחייה.
הטיסה, עפ“י התכנון, תערך כ-16 יום (יתכן שיצליחו לסיים את הניסויים ביום ה-15, ואז יהיה מדובר על 15 יום), עם אפשרות להארכה ביומיים נוספים, במקרה של מזג אויר גרוע או כל תקלה אחרת שיכולה להיות עם הנחיתה או איזורי הנחיתה. לאחר הנחיתה, האסטרונאוטים יתבקשו להשאר במשך כשבוע שבועיים זמינים במרכז החלל, לצורך איסוף נתונים.
כצפוי, חברותו של אסטרונאוט ישראלי בצוות היתה מוקד תשומת לב לא מועט, מכתבים ישראלים, אך גם מכתבים אמריקאים (“איפה היית ב-11 לספטמבר 2001?“, ”האם אתה משגיח על חוקי הדת?“, ”האם יש התעניינות בתוכנית החלל, בישראל?“ וכ‘ו) עד כדי כך, שכתב אמריקאי, איש ה- CBS News, פתח בשאלתו ב-“זה יפתיע אתכם, אבל השאלה היא דווקא למפקד הצוות“ :)
בנוגע לנושא האבטחה, נאמר שנוכחותו של רמון לא שינתה את סידורי האבטחה, משום שאלו הוגברו באופן משמעותי מאז מתקפת הטרור על מגדלי התאומים. רמון עצמו אמר שאינו רואה את עצמו או את משפחתו כמטרה, והוא ”הולך לחלל עבור כל האנשים בעולם“.
שאלה ששאל ירון דקל, כתב ערוץ 1, האם השתנתה גישת האסטרונאוטים לישראל בעקבות העבודה עם אל“מ רמון, אחרי שהשיגה את התגובה המתבקשת (כל אחד הסתכל על השני, כדי לענות, וצחקוק נבוך :) ) גררה הרבה מאד מחמאות לרמון וגם לאשתו.
רמון עצמו הזכיר את משפחתו כבר בהצגת עצמו, בתחילת מסיבת העתונאים. בתשובה לשאלה, הוא ענה שהילדים שלו, בגילאי 15, 13, ו-9 מצפים לטיסה…. וגם לדיסניוורלד :)… ולא, לא שכחתי את בתו הקטנה בת ה-5…. לדבריו היא מצפה רק לדיסניוורלד :)
בקשר לדחיות המתמשכות לשיגור, אל“מ רמון אמר ש“יש לי הרבה סבלנות“ ובכלל, זה ”עונג להיות עם הצוות הזה“… אך כמובן, הוא לא רוצה להתעכב עוד… או במלים שלו… ready to go.
