אבק של כוכבים
מאת גל ברקב- 15 לחודש תנחת ברכות (או לפחות, כך מקווים) קפסולה המכילה חומרים מהחלל החיצון. הנחיתה היא סיומה של משימת החללית Stardust, ששוגרה ב- 1999 והספיקה לעבור 4.63 מיליארד קילומטרים בשבע השנים האחרונות, מכדור הארץ עד לכוכב השביט wild 2 ובחזרה.
משימתה: לאסוף חלקיקי אבק מהחלל, ובמיוחד משובל כוכב השביט, ולהחזיר אותם לניתוח בכדור הארץ.
אבל איך אוספים אבק מהחלל?
התשובה של NASA היא חומר המכונה ”ארוג‘ל“, שהוא, כימית, זכוכית – אלא שהזכוכית הזו מאד נקבובית ולמעשה רק כאחוז מנפחה הוא חומר. בכך ניתנת לה התכונה שמצד אחת יכולה לעצור חלקיקים קטנים הנעים במהירויות אדירות, ומצד שני לא להרוס לחלוטין אותם בהתנגשות.
ארוג‘ל
כדי לתפוס את חלקיקי האבק, הוצמדו משבצות רבות של ארוג‘ל ללוח שמוסתר רוב הזמן בבטן החללית. מידי פעם במהלך הטיסה נחשף הלוח לחלל כדי לקלוט אבק במעופו.
אולם שיא המשימה היה כאשר החללית עברה בתוך שובל השביט wild 2. לצורך העניין נחשף צד אחר של הלוח מצופה הארוג‘ל, מתוך מטרה לצבור מספר גדול ככל האפשר של חלקיקים מהשביט. מלבד החומר שנאסף, שילמד אותנו רבות על הרכב השביט, צולמו גם תמונות מרהיבות, מקרבה שלא נחזתה עד אותו הזמן לשביטים, ושתרמה רבות להבנה על מבנה השביט. מספר מערכות נוספות אספו מידע נוסף שניתן היה לשלוח לכדור הארץ מיד לאחר האירוע.
שילוב מספר תמונות, המראה את השביט ואת הגזים האופפים אותו
הקפסולה, המתוכננת להכנס לאטמוספירת כדור הארץ ב- 11:57 עפ“י שעון ישראל, אינה מצויידת במנועים משלה, ומרגע שחרורה צריכה לעבור מרחק של 110,728 ק“מ עד שתכנס לאטמוספירת כדור הארץ במהירות 12.8 ק“מ לשניה, ואח“כ להגיע ליעדה שביוטה, ארה“ב. בשל כך, רמת הדיוק הנדרשת להחזרתה חייבת להיות מאד גבוהה.
ליתר בטחון, קיים גם מסלול גיבוי, שניתן להפעיל שעות בודדות לפני הכניסה המתוכננת לאטמוספירה. מסלול גיבוי זה יביא את החללית שוב לסביבות כדור הארץ בעוד 3 וחצי עד 4 שנים.
במידה ויצליחו בכיוונון המדוייק, שיאפשר נחיתה בארה“ב, החללית תכנס לאטמוספירה ותבצע שימוש במצנחים כדי להאט את נפילתה ולאפשר נחיתה רכה על הקרקע המדברית ב- 12:12 שעון ישראל. מסוקים יתבייתו על משואת איתור הנמצאת בקפסולה ויביאו אותה למתקני NASA לבדיקה.
ועכשיו השאלה הנשאלת היא האם ביש המזל של התוכניות הקודמות ירדוף את הקפסולה הזו? ההיסטוריה של קפסולות מחלליות מחקר שחזרו לארץ וניזוקו, לא נוסכת בטחון. האחרונה ברשימה היא החללית Genesis, שהתרסקה על הקרקע לאחר שהמצנח לא נפתח בשל טעות בתיכנון (הרכיב שאמור היה לזהות את הכח שנגרם מהחזרה לכדור הארץ הושם הפוך)
די להזכיר שהקרקע עליה תנחת הקפסולה משמשת לבחינה של כלי נשק, ולפני שניתן יהיה לפנות אותה, יסרוק צוות מיוחד את השטח מפני אמצעי לחימה שלא התפוצצו ועלולים לגרום לנזק. עם המזל של NASA, לכו תדעו על מה החללית תיפול.
אבל אם כל חוזי השחורות יתבדו, שעתיים לאחר הנחיתה הקפסולה תגיע לחדר נקי שבו תפתח, ויתחיל הניתוח המדעי שיאפשר הצצה נדירה, בכדור הארץ, על אבק השביטים.
מקור המידע והתמונות באתר NASA
Wednesday, 11 בJanuary 2006 בשעה 20:22:18
עם כל לוח הזמנים הזה לא ציינת מתי יתחיל כל המידע מהקפסולה להתפרסם…
Thursday, 12 בJanuary 2006 בשעה 00:41:57
אה, אמממ…. אנ‘לא יודע :)
ובנימה קצת יורת רצינית… זה יקח הרבה זמן. כמה בדיוק? לרוב לדברים כאלו לוקח חודשים לא מועטים להתפרסם בכתב עת רציני.
מהכרתי עם מערך יחסי הציבור של סוכנות החלל, קרוב לודאי שיצא מידע מסויים ”מפתיע“ כמעט מיד עם הניתוח הראשוני של מה שנמצא בקפסולה. דברים מסויימים, תגליות/תצפיות יותר משמעותיות, קרוב לודאי יתפרסמו עוד מספר חודשים, ואולי שבועות במקרים מסויימים.
זו כמובן רק הערכה שלי, בהתבסס על העבר.
Thursday, 19 בJanuary 2006 בשעה 18:05:57
ולמי שתהה: הקפסולה נחתה בשלום, והמחקר על החומרים בה יתחיל בקרוב.
Thursday, 19 בJanuary 2006 בשעה 23:43:39
הי
תגיד… מה בדיוק משערים שימצאו באבק של השביט? הרי הרבה שביטים הפגיזו את הארץ ובזכותם קימים פה הרבה חומרים (האוקינוסים למשל ומשערים שגם נוקלאוטידים - אם אני לא טועה) אז מה הם מנסים לפענך במחקר הזה בדיוק? למה דוקא בזה הם מתמקדים? או שזה רק עוד משימה של החללית Stardust…
סמדר