קוצב לב (בערך)… למוח!
מאת גל ברקהבעיה של חולי אפילפסיה נובעת מפעילות חשמלית בלתי תקינה במוח. לפעמים אפשר, באמצעים מתוחכמים לזהות את האיזור המשפיע על ההתקפים, ובמידה והמצב חמור מאד, לטפל באופן פיזי באיזור.
טיפול פיזי, משמעותו היא גרימת נזק בלתי הפיך וקבוע לאותו האיזור במוח שאחראי על התקפי האפילפסיה.
טיפול אחר באפילפסיה, הוא מכשור חשמלי שגורם לגירוי במוח דרך העצבים, ומופעל במחזוריות קבועה. במידה ובכל זאת מתחיל התקף אפילפסיה (בין שתי הפעלות) והחולה מודע לכך (לרוב החולים מזהים סימנים מקדימים לכך), החולה יכל להעביר מגנט מעל מקלט שמושתל בגופו, ולהפעיל את הגירוי בעצמו.
טיפול טוב יותר, יכל להיות מכשיר שפועל בדומה לקוצב לב: כאשר קוצב לב מרגיש בהפרעות בקצב הלב, ורק אז, הוא נותן ”מכת חשמל“ מזערית, שעוזרת לאפס את המנגנון שאחראי על הדופק.
ב- ScienceDaily מדווחים כי לאחרונה הושתל מכשיר הפועל על עקרון דומה, במוח של חולה אפילפסיה: במקום לסמוך על מכשיר שפועל באופן קבוע, ומופעל ע“י המשתמשים במקרה הצורך, המכשיר שהושתל לאחרונה מנסה, בדומה לקוצב לב, לזהות את הבעיות כשהן מתחילות, ולפעול עלפיהן.
לפני שהמנותח קיבל את המכשיר, הוא עבר בדיקה שזיהתה את המקומות הבעייתיים במוח, המשפיעים על ההתקפים. בזמן הניתוח לא בוצעה פגיעה מכוונת באותו האיזור, אלא הוחדרו לשם אלקטרודות, שמחוברות למכשיר שהוכנס לגולגלתו.
כך, המכשיר צפוי לזהות את התחלת ההתקף, ולתת את הגירוי המתאים למוח, במקום המתאים ובזמן המתאים.
