התואר הוא האדם?
מאת גל ברקJan Hendrik Schön הוא אחד הפיזיקאים שעלו לגדולה במהירות, כ“ילד פלא“ של עולם המדע, בשנים האחרונות. סדרה ארוכה של מחקרים שבוצעו על ידו, והתקיימו במוסדות ומעבדות מכובדות, הניבו מספר לא מבוטל של מאמרים והתקדמויות לעולם המדע… או כך חשבו, לפני שגילו שהם מזוייפים. הדבר התגלה במקרה, לפני כשנתיים, כאשר צוות מדענים ניסו לשחזר ניסוי אותו ביצע, ולא הצליחו.
הזיופים שלו, מהסוג שלא יכל להתגלות בתהליך ה- peer review, בו בודקים מדענים נוספים את השיטות ומסקנות המחקר, לפני שמפורסם, גרמו להלם בעולם המדעי, ולנזק תדמיתי קשה. הוא הוקע והוקא מהמוסדות המדעיים שאליהם השתייך, וללא ספק, הוא אחד המדענים (בסימן שאלה) הידועים לשמצה ביותר כיום.
לפני כשבוע, החליטה האוניברסיטה בה הוא עשה את הדוטורט לשלול את התואר, בנימוק שאינו ראוי לו. זאת, למרות שאת תואר הד“ר הוא קיבל על מחקר שלא נמצאו בו פגמים.
אני אגיד לכם את האמת. בהתחלה חשבתי שזה דבר ראוי ונימוק מצויין, אבל מאמר מערכת ב- Nature האחרון, הראה לי את הצד השני, ושינה את דעתי בנושא.
במאמר המערכת שואלים הכותבים, אם התואר הוא ”מועדון“ או שהוא חלק מההיסטוריה. העקרון שהדגישו הכותבים הוא שהדוקטורט ניתן לאנשים שביצעו תרומה מסויימת למדע, ועל התרומה הספציפית הזו, קיבלו את התואר, בדומה למבחן בביה“ס, ובניגוד למצב שבו יחליטו להכניס ולהוציא אנשים שמתאימים (או לא) למועדון. אם תלמיד יתנהג בצורה שאינה הולמת, יורידו לו את הציון בספרות, או שיענישו אותו בצורה אחרת?
אז נכון שהתואר הוא אות של כבוד למקבלו, אבל הוא התקבל על תרומה מאד מסויימת לעולם המדע, אין סיבה ממשית שיהיה לו קשר למעשיו האחרים (מכובדים או לא) של אותו האדם. עבודה בתחום הוא כבר לא יקבל.
האמת? היו כבר ”דוקטורים“ שעשו דברים הרבה יותר גרועים ממנו…
