איך החשמל יודע ”לבחור“ בדרך הקלה כדי להגיע ליעדו?
מאת גל ברקנכתב במקור כתשובה לשאלה שנשאלה בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע בפרש. בנוגע ליכולת של הזרם החשמלי למצא את מסלול בעל המולכיות המינימלית ליעדו, ולזרום בו. בנוסף, נשאלה השאלה מדוע הזרם ירצה ”לזנק“ דווקא על בני אדם, בהקשר זה.
דומה הדבר למים זורמים.
דמיין נביעה של מים במורד הר. כח המשיכה הגרויטציוני גורם להם ”לרצות“ להגיע נמוך יותר (כפי שזרם החשמל ”מנסה“ להגיע לפוטנציאל החשמלי הנמוך יותר). כדי להגיע נמוך יותר, המים יזרמו לכיוון שבו הכי קל להם להגיע מהר למטה. זרם המים לא יעלה על פסגת ההר ויזרום במורד הצד השני, הוא גם לא יעשה סיבובים מסביב להר לצורך צפיה על הנוף. בכל מקום הוא פשוט יזרום בכיוון השיפוע הכי חד כלפי מטה, בהתאם לחוקים ידועים (לפחות, ברמה טובה) של כוחות.
בדומה לחוקים הללו, ישנם חוקים בסיסיים השולטים על תנועת האלקטרונים במוליך, וגם כאן, נובע מהחוקים האלו שהזרם החשמלי, בדומה לזרם המים (פחות או יותר), בוחר את הדרך הקלה ביותר להגיע לפוטנציאל הנמוך.
מדוע הזרם יזנק דווקא על בן האדם שבסביבה? משום שבני אדם הם מוליכים טובים.. אנחנו ”משפך ניקוז“ טוב מאד לזרם החשמלי, יחסית לרוב החומרים מסביבנו…:)
