עכברים מהונדסים, יוכלו להפחית את הצורך בבעלי חיים לניסויים
מאת גל ברקהערכת רעילות חומרים, אינה יכולה להעשות באמצעים מלאכותיים בלבד. בעוד שקיימות סימולציות מחשב, ואף מבחנים כימיים שאפשר לבדוק חומרים בעזרתם, עדיין אין תחליף לבדיקה הביולוגית, אשר פעמים מגלה כי חומר הוא רעיל, למרות שבדיקות אחרות לא גילו זאת.
כיום, בין יתר האפשרויות, נהוג להשתמש בתאי כבד מעכברים או יונקים אחרים (וכולל בני אדם, במקרים מסויימים). אך הבדיקה לוקה בשתי בעיות עיקריות: כדי לבדוק רעילות, מסתמכים על מות התאים, בהחשפם לחומרים ברעילים. בנוסף, התאים הגדלים במעבדה מאבדים במהירות מיכולתם לתפקד בדומה לתפקודם בגוף.
שני חסרונות אלו גורמים לכך שכדי לבצע בדיקות רעילות, יש צורך להמשיך ולאסוף תאים אלו באופן קבוע, עבור כמעט כל בדיקה. זאת, תוך הריגת בעל החיים. בשל הדרדרות תפקוד התאים, לפעמים אף קיים הצורך לבדוק את הרעילות בבעל חיים חי.
קבוצת מדענים מדווחת כי מצאו שיטה שתאפשר, במקרים מסויימים בעתיד, לחסוך בחיי בעלי החיים, על ידי שימוש בתאים משופרים.
החוקרים ביצעו שינויים גנטיים בעכברים שבהם בוצע הניסוי.
המדענים הינדסו את העכברים, כך שהתאים בהם משתמשים, יפרישו את הורמון הגדילה האנושי כאשר הם פוגשים בחומרים המזיקים להם. כתוצאה מכך,אין צורך במות התאים כדי להבחין ברעילות חומרים, שכן אפשר לזהות את ההורמון עצמו, גם אם בכמויות מזעריות. בנוסף, התאים מסוגלים לפעול לאורך זמן רב יותר באותה הצורה בה הם פועלים בגוף.
משמעות שני השיפורים הללו, היא הארכת אורך החיים של התאים בתנאי המעבדה. בעקבות כך, הצורך באספקת תאים חדשים קטן.
התהליך אינו מייתר את הצורך לבצע ניסויים בבעלי חיים, גם כאלו שהומתו לצורך ביצוע הבדיקה וגם חיים, שכן במקרים רבים לא ניתן לעקוף את הצורך בבדיקת חומרים על גוף חי, על כל המערכות בו. אולם שיטה זו תוכל להביא להפחתה קטנה במספר בעלי החיים המשמשים לניסויים, וגם דבר זה מבורך.
