אויר בורח מתחנת החלל
מאת גל ברקלא להבהל, עוד לא אסון… אבל אם חשבתם שהבעיות על תחנת החלל הבינלאומית הסתיימו עם עליית האסטרונאוטים לחלל, טעיתם… בחלל, כמו בחלל.
תחנת החלל היתה בעייתית כמעט מהרגע שבה שוגרה. תקציבי ענק, כשלים שונים ובעיות לא מועטות, גרמו לרבים בקהילה המדעית לפקפק בתועלתה של התחנה, יחסית לעלות הרכבתה ותחזוקתה בחלל. בעוד שהתחנה מפיקה מידע רב ומתבצעים בה מחקרים ארוכי טווח, שאינם יכולים להיות מבוצעים בקלות במקומות אחרים, הבעיות הטכניות אינן מרפות.
הבעיה האחרונה בסדרה, היא גילוי של איבוד אויר בתחנה: מאז ה-22 בדצמבר, אובחנה ירידת לחץ קטנה באויר בתחנה. כ-4% מהאויר בתחנה ”ברח“ בצורה בלתי ידועה. הדליפה איטית מאד, מה שמאפשר לחקור ביסודיות את הבעיה. אם זו דליפה, אגב, מאמינים שלא מדובר על משהו חיצוני, אלא מכשור או שסתום שדולף בצורה מועטה מאד.
כיום לא קיימת בעיה של סיכון הצוות (קיימת כמות גדולה של חמצן לגיבוי, והדליפה מספיק איטית כך שלא תגרום לבעיות בטווח המיידי) אבל כמובן מחפשים את הבעיה ביסודיות (עוברים, למשל, על כל השסתומים והמערכות) כדי למצא היכן הבעיה נמצאת.
הויכוחים על נחיצותה ותועלתה של תחנת החלל נמשכים, אולם לי נראה, כי NASA תעשה הרבה כדי להשאיר את התחנה פועלת בחלל. לא רק בגלל הכספים שכבר הושקעו בה, אלא גם בגלל הצורה שבה כשלון כזה יתפס בדעת הקהל האמריקאית (לעומת המשך שהות אנשים בחלל כל ימות השנה), דבר המשתקף כמובן בתקציבים המגיעים אליה.
מקור המידע: The New York Times
