בלוג לנושאי מדע scienceblog.galbarak.co.il » המפלצת ש(אולי) שאבה את טרפה

המפלצת ש(אולי) שאבה את טרפה

מאת גל ברק

הכתבה תוקנה ב- 30/9/04, בשעה 7:40, לאחר קבלת הערה מגולש.

יש הרבה דברים שקל ללמוד ממאובנים של בעלי חיים קדומים. אפשר ללמוד (פחות או יותר) איך הם נראו, אפשר ללמוד הרבה על הדברים שאכלו, ובמקרים רבים גם איך מתו.

לפעמים, אבל רק לפעמים, אפשר לדלות מידע גם לגבי צורת המחיה שלהם וההסתגלות לסביבה שבה חיו.
במחקר שנערך לא מזמן הצליחו להסיק, מצורת הגולגולת, ההדוקה למוח, שהמוח של בעל חיים מאובן התאים לתעופה. אפשר ללמוד לא מעט גם מחיבורי השרירים לשלד… אבל ברוב המקרים קשה מאד להסיק לגבי התנהגות ופעילות של הדינוזאורים וזוחלים קדומים אחרים.

כדי להבין איך אלו התנהגו, משתמשים בשיטת עקיפות: במקרים רבים נוהגים להשליך, מהתנהגות בעלי חיים כמו ציפורים ותנינים כיום, על הדרך שבה הם יכלו לתפקד. במקרים אחרים משתמשים במבנה גופם כדי להסביר את ההתנהגות. אך עדיין קורה שנגלה אלינו מידע חדש, על זוחל שקיומו לא היה ידוע , או שנוסף מידע על אותו הזוחל, ואז מתברר שהוא אינו מתאים לתבנית המוכרת, וכל ההסברים הקיימים לא מספיקים כדי להסביר את הגילויים.

על תגלית מסוג זה נכתב מאמר בשבועון Science, ועליו מדווח גם באתר News@Nature: ידוע לנו זה זמן רב שקיימים סוגים מסויימים של דינוזאורים ובעלי חיים דומים, בעלי צוואר ארוך ביותר, לפעמים אפילו ארוך משאר גופם. ההשערה הרווחת היא שגמישות הצוואר איפשרה לאלו שחיו במים מהירות גבוהה בצייד, או לחילופין, שהשתמשו בצוואר כפריסקופ. אך מה אם בעצם אין גמישות והצוואר ארוך ממה שצריך כדי שיוכל להוות פריסקופ יעיל?

מתברר שזוחל שהתגלה לפני זמן לא רב בסין ניחן בדיוק בתכונות האלו.

השלד שנמצא בסין הוא שלד מלא של זוחל עתיק שכינוייו ”דיספלוזאורוס אוריינטליס“ שרק גולגלתו נתגלתה בעבר, ומתברר שיש לו בצוואר, מלבד החוליות, גם עצמות קטנות נוספות אשר מגבילות את גמישותו. אורך הצוואר (כ- 1.7 מטר) גורם לכך שאינו יעיל כפריסקופ, וכדי לנשום הוא חייב לנוע כשגופו נוגע בפני המים.

אז למה זה טוב?
ההשערה שמעלים כותבי המאמר, היא שהצוואר הארוך נועד לשאיבה. הרעיון שהם מציעים הוא שהראש הקטן של הזוחל, שנמצא במרחק רב יחסית מהגוף הגדול, אפשר לו להתקרב לטרף בקלות יחסית ולא להתגלות. שרירים שיכלו להתחבר לעצמות האלו ולחוליות, יכלו להרחיב את הושט במהירות, ולגרום לפעולת יניקה שתשאב את הטרף שבמים, ותאפשר לו לתפוס את מזונו בקלות.

מקור מידע שלא הוזכר בגוף הכתבה:
Science, Vol. 305 p.1931

הסיפור הזה סגור לתגובות כרגע.